ירדנו מערבה במחלף הדרים. מחלף שמזמן את אחד השלטים המשעשעים בכבישי הארץ: בני ציון בצרה. בכיכר לא פנינו שמאלה לכיוון מושב בני ציון אלא המשכנו ישר על הדרך המשובשת לכיוון המזבלה שמספקת פסטורליה בצורת להקות ציפרים שמרחפים ממעל. הדרך עוברת בדיוק בקו בו משורטט 551 על המפות, וגם בשטח מרמזות גדרות משני צדי הדרך על התוואי. בשוליים כבר פורחים פה ושם תורמוסים צרי עלים. פריחתם, בהירה מזו של תורמוס ההרים הכחול, ודומה מאוד לזו של התורמוס הארצישראלי הנפוץ מאוד בשטחים הפתוחים באיזור. במעט שנותר מהם.
תורמוס כזה, תורמוס אחר, בינתיים עוד יש לי סבלנות לזה, אבל מהר מאוד היא תיגמר. כל כך הרבה מינים פורחים עכשיו, שממש מעייף להכיר כל כך הרבה חדשים במכה. בנוסף לכל הידועים של העונה (האירוס, הצבעוני, הכלנית והנורית, הסחלבים, עיריות אחרונות, חרדלים חמציצים וסביונים לרוב) פורחים גם כל אלו שיחסי הציבור שלהם עם החרקים מוצלחים יותר מאשר עם הבריות, קטנים על פי רוב, אלקנה וציפורנית וגרניון ונזמית ורכפה ושאר פרפראות. גם הפטל פורח.
מזה זמן אני שובר את הראש מאיפה צצה הגאונות ששמה 4 כבישי אורך בין הים לבין שיפולי השמרון. הגעתי למסקנה שזה הכל קונספירציה של התקשורת. הם, בעיתונות, רוצים להמשיך ולהשתמש בביטוי 'בכל רחבי הארץ', ואיך מוכיחים שהארץ רחבה? סוללים 4 אוטסטראדות מקבילות לאורכה, והנה יש לנו ארץ רחבת ידיים. חלם.
מלבד שטחי חקלאות ושטחים לא נגועים, צצו ברצועה הצרה שבין כביש השרון (4) לכביש החוף (2) גם כל מיני מיזמים ועסקים לא חוקיים שמבקר המדינה כבר הביע את דעתו עליהם (ועל המועצה האיזורית חוף השרון). פנינו צפונה לאורך פרדס אשכוליות. העצים מפוצצים פרי, ודלית לא האמינה לי שלא הולכים לקטוף את השפע הזה. אחר כך יאמרו גם החקלאים 'לא משתלם'. פעם היה הדיבור הטיולי שזה בסדר לקטוף, אבל לא לקחת הבייתה. נורמה. מתישהו הפסקתי גם עם זה. הכתמים הלבנים של של חומר הריסוס על העלים העביר לי את החשק גם ככה. בחלקה פתוחה אנחנו פוגשים מלא פרפרניים צהובים וכתומים וסגולים, בכל מיני צבעים, ומלא, מלא, מלא, זחלים שאני מתעקש לקרוא להם פרפרים.
ליד שדה חרוש אנחנו עוברים בגשר של דרך חקלאית מעל נחל פולג, שנראה (לשם גיוון) כאילו זורמים בו מים ממש ולא ביוב. פה ושם עוף מים. ליד בריכת המים שמאחורי תל יצחק אנחנו עוצרים שוב. לא נראית משהו. יקינטוני המים יבשים מאוד, נראים חצי מתים, אבל ברווזי הבר עוד כאן, וגם דורסים גדולים מרחפים בשמיים. הפעם, בניגוד למקובל באיזור, השמיים נקיים מהטרקטורונים המעופפים שמרגיזים את חובבי הציפורים.
אם כבר אמרנו קונספירציה, חשוב להזכיר עוד משהו: ארץ ישראל עדיין כאן. מישהו מצליח למכור לנו איזה שקר שלהוציא את שמורות הטבע הכל כבר הרוס, שכל מה שנותר במרכז הארץ הם כבישים ומזבלות, האנגרים וקצת שדות מעובדים. אל תאמינו. מתחת לכל זה, עדיין מסתתר עולם שלם של טבע חי ופורח, מרחבים של ממש. כל מה שצריך הוא להוציא את האף מהקניון, לרדת לרגע מהכביש המהיר, אולי אפילו לעלות על אופניים, ולהסתובב קצת בעיניים פקוחות. יש כאן גבעות עם בוסתנים שנותרו מכפרים שהיו ואינם, בריכות חורף המתמלאות בשלל ציפורים ובעלי חיים, ונוף שורות שורות של חקלאות, משובץ בפועלים תאילנדים שיודעים היטב כי גם חיות בר יש פה. אנחנו מטפסים לראש אחת מגבעות הכורכר, לראות קצת נוף, וחוזרים לתוואי של 551 שמגיע עד למסילת הרכבת שעוברת ב'מרזבה' (עמק אורך בין שני רכסי כורכר). כבר אחר הצהריים, והתנועת הרכבים שבוחרים לקצר מזרחה דרך השטח מתגברת. אנחנו בכיוון ההפוך בכיוון נקודת המפגש ביקום. שם חיכתה לנו הפתעה.
זה הזמן להודות למי שהצליח לשסות בנו את המושבניקים הזועמים של בני ציון, ולדפוק לנו את טיול אחר הצהריים. הבשורות הטובות הן שטעה מי שחשב שכל בני ציון זה שרי אריסונים. יש שם עוד אנשים שקוראים ליישוב "הכפר", ועוסקים בחקלאות ממש. הם אמנם לא מבחינים בין רשות הטבע והגנים לחברה להגנת הטבע, אבל יודעים להבחין בין נורית לכלנית, להפנות את תשומת הלב לנוריות שפורחות על הגבעה המשקיפה אל התוואי של 551 (זו לשמרגלותיה הצפוניים מתנשא דקל). הם אפילו יודעים לספר איזה ענבים מניבה כל אחת מהגפנים השרועות עירומות בתוך העשב.
תחושתי היא שהם גם יודעים היטב שההתנגדות הירוקה ל-551 ולהארכת נתיבי איילון לא מתחילה ולא נגמרת בזה. הם יודעים היטב, שהירוקים לא מתגדים רק לסלילה ולבניית המחלפים, אלא בעיקר לבנייה בשטחים הפתוחים שיביא עמו הכביש. "ככה, או ככה, ייבנו פה", אומרים אנשי בני ציון. תוכניות המתאר אומרות אחרת.
בינתיים יש להם כביש רוחב ליד הבית. רבים בוחרים לעשות קיצור דרך הכפר, ולהמשיך עד יקום בדרך החקלאית שהייתה לכביש. האמת? במקומם הייתי מפגין פעמיים שלוש בשבוע. הפגנה קטנה, אבל כזו שמעכבת טוב טוב את התנועה. נתקע בטעות עם טרקטור על הדרך, מעמיד ילדים מאוד מאוד (מאוד) סבלניים במשמרות הבטיחות עם שלט 'עצור', כאלה. פשוט בכדי שכל מי שרוצה לחסוך 10 דקות מהנסיעה לתל אביב, יידע שמאוד יכול להיות שזה יעלה לו 20. עם חבריי מצורן הסליחה. מלבד זה הייתי מאוד שמח לדעת מי שפך כאן כסף ואספלט חם מאז שהייתי פה בפעם האחרונה. מכיוון שטיול כבר לא היה (נו, לא היה שם אף אחד שיגיד "דברו חלש"). אז עוד קצת על כבישים.
לא יעזור לכם. אתם תמשיכו לעמוד בפקקים. מה?! אתם לא קולטים שהפקק רק ממקום למקום!? אתם לא מבינים שעוד מחלפים ועוד כבישים זה אמנם בומבה של עסק למי שיש לו אדמות באיזור או מניות בסולל בונה, אבל זה רק מביא עוד מכוניות ועוד פקקים? אני מאמין לכם, שהנסיעה על חוצה ישראל היא תענוג, אבל אני שומע את מהללי הכביש "אני בחצי שעה מפרדס חנה בתל-אביב", ויודע טוב מאוד שה'תל-אביב' הזו היא כפר קאסם, כשעה מתל-אביב בשעות העומס. מה אתם מרמים את עצמכם, מה? זה לא היה כל-כך מזמן שהפקק של המדינה היה בצומת כפר שמריהו. צומת. עם רמזור. כשיהיה מחלף, האמינו אז, תיפתר בעיית הפקקים. אחושקשוקה מחלף עשו שם, ותל אביב רק מתרחקת. האליל התורן עכשיו הוא הגשר בגלילות. וכבישי הרוחב. אל תשלו את עצמכם. גם כשיהיו כבישי רוחב אתם תעמדו בפקקים בכניסה לעיר.
למרבה הפלא, החברה להגנת הטבע דווקא לא מתנגדת לסלילת כביש רוחב באיזור, אלא מציעה תוואי שיעבור בשולי המרחב הפתוח שבין הרצליה ורעננה לבין נתניה ואבן יהודה - לא במרכזו. אישית אני ממדוע לא משחררים קודם כל את הפקק שיוצר מחסום הרכבת בבית-יהושוע. גשר פשוט היה מוריד לחץ משמעותי מהמבקשים להגיע מגוש תל מונד לכיוון המטרופולין, ואולי מציל איזה ילד מדריסה בבני ציון. זה אמנם לא ישלש את ערך המגרש של איש, אבל מותר גם להתחשב בבעיות התנועה.
האירוס הוא סמלה של החברה לגנת הטבע, ואירוס הארגמן, פרח גדול מאוד, מרשים, וארגמני, הוא סמל גבעות הכורכר, ובו משתמשים בכדי להדגים את חשיבות רציפות בית הגידול של רכסי הכורכר והחמרה. זהו מקום מפגש למיני צומח אשר מקורם בחבלי הארץ המדבריים עם צמחים מהחבל הים תיכוני. האירוסים גדלים כאן, בשמורת בני ציון, ובעוד מספר איזורים שמורים בדרומה של נתניה. הקשר בין אוכלוסיות האירוסים, מתקיים באמצעות דבורים מסויימות, מסביר משה פרלמטור מהחברה להגנת הטבע את חשיבות הרצף הפתוח, והן לא יכולות לחצות כביש מהיר שכזה. צודקים אנשי בני ציון שאומרים: אנחנו מכירים פה כל חריץ בקרקע, והכביש (למרות התורמוסים הנ"ל) לא עובר בשום שטח איכותי במיוחד, אך הם טועים ומטעים אם הם חושבים שפירושו של דבר שאין מדובר בנזק סביבתי של ממש. טבע, הוא בדיוק ההיפך מחקלאות (גם אם בשני המקרים מבחינים בין נורית לכלנית באותו אופן), והוא לא צריך שורות שורות, רק מרחב מספיק על מנת לרחוש ולהתרחש: לפרפרים להתפרפר, לזבובים להזדובב, ולאירוסים להתארס. עכשיו ממש - כמו שאתם מול המסך - זה קורה.
קישורים
כיוונים ועניינים יש בכתבה מהשרב של פברואר דאשתקדתיים, שפיים: מחלפים במקום טבע
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2880740,00.html
ויחפר היקינטון, על הבריכה בתל יצחק
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2965949,00.html
דו"ח המבקר: חגיגת הבנייה הלא חוקית
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3187913,00.html
שרטוט הכבישים המתוכננים באיזור
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/6711708.jpg
על הקרפדה הירוקה, שנכחדת יחד עם בריכות החורף של מישור החוף:
http://campusteva.tau.ac.il/index.php?knowlage=212
.
