פורסם 29/6/2006
לו הייתי מונה את כל הראויים לתודה היה נגמר העמוד. תודה לכל מי שעזרו למדור להתפרסם מדי שבוע - שבועיים. תודה למי שעבדו ברקע, סיפרו מה קורה בצדדים התכנוניים, המליצו על פינות החמד באיזורים המאויימים, ועל הדרכים הטובות להגיע אליהם. אולי נדמה לששת קוראי המדור הקבועים שאני איזו חיית שטח מתוקלצת של ממש, אבל אל לכם לטעות בסנדלי הטבע שלי, אני רחוק מאוד מכל טייל אמיתי. לכל אלה שעזרו לי - שט בארץ כאסטרונאוט, ברכב לא שטח, בלי טלפון ובלי מפה של ממש - להגיע לכל אותן ראשי גבעות מהן נראית המציאות קצת אחרת, תודה רבה.
אגב, אני ממש ממש ממליץ לכם להתאמץ כל עוד הם שם ולהגיע אל המקומות האלה בהם ניתן לגלות שעולם אחר הוא אפשרי, שיכול להיות נעים גם בלי מזגן. בחיים האלה, בהם נראה כי רובנו כבר חשים מבפנים שמשהו פה מאוד מאוד לא בסדר, מקומות מהם אפשר לראות את מציאות אחרת, אותם מקומות שמשחררים את הרוח ונותנים דרור למחשבה הפכו חיוניים מתמיד. הם הופכים חשובים יותר ויותר, ונדמה כי גם כחברה אנו זקוקים למקומות בהם עוד יש צל חרוב עתיק, נוף, ריח מדורה, עלי עשב, וגם מרחב לטוס בג'יפ פתוח אל הרוח.
כי החירות והמרחב כרוכים זה בזה, החירות היא המטבע בו אנו משלמים על סגירת המרחבים – הסגירה וההסתגרות. חומות, גדרות, קופות, מחסומים. לעיתים נדמה לי שכופים את זה עלינו אנשים שגרים בדירות בגודל של מגרשים, עם מיזוג מרכזי (שלא ייכנס איזה בחיים משב רוח רענן חלילה), ומערכות שליטה מתוחכמות ונטולות תבונת הלב. כאלה שצריך היה ליזום עבורם תוכנית התחברות, אבל הם ממשיכים להסתגר בכבישטח המזורגג והממוזג. אותו דבר שרענן שקד יוצא נגדו בלי שום קשר לגרבילים. (תלחצו, תלחצו על הלינק, בשביל הוא שם).
65 כתבות היו בסדרה הזו. חתיכת תוכן. כבר בסוף העונה הראשונה הבנתי כי לצרוב את תמונות הנוף ההופך לנדל"ן בזיכרון הדיגיטלי של המצלמה זה קל, ואילו לצרוב אותן בזיכרון האישי זה לא. כתבתי טור מתפייט ופילוסופי על זה, ולא הרבה השתנה מאז. קצת שיניתי גישה: אני הולך לטייל בסבבה שלי במקומות שאולי אפשר יינצלו, ואולי לא. רק רציתי שתדעו מה אתם הורסים.
רוב רובם של המקומות היפים בהם ביקרתי, הם באותו הסטטוס: לפני הבלודוזרים. הם עומדים שם עכשיו בחוץ מייבשים את קוציהם, וממתינים להחלטת הוועדה הבאה במורד צינור התכנון האפל והארוך.
חלקם כבר נבטשו תחת שרשראות הפלדה. חומת ההפרדה הולכת ונבנית (גם אם האשליה כבר מתפוצצת בפני המאמינים בה, איש לא ישיב מכרזו אחור), הכבישים הולכים ונכבשים (והאשלייה שהפקקים תיכף ייגמרו עוד כאן), מסילות הרכבת הולכות ונסללות, הערים, כמו גודל הדירות, הולכות ותופחות על חשבון שדות הפרחים וחלקות החקלאות.
מאידך גיסא חלק מהמקומות ניצלו לעת עתה. מכתש לעשירים בלבד לא יהיה, גם לא כביש על שמורת אוג קוצני, ולא יקום מרכז הספורט וידיעת הארץ ברמת סירין. בעקבות הכתבה יש צבעונים בגוש דן, בינתיים, הודיע ראש מועצת גני תקווה, אבישי לוין, כי גבעת הצבעונים תהפוך לשמורת טבע. בבת גלים לא ייבשו את הים.
בכלל, בשלוש השנים האחרונות חל שינוי יסודי בגישה כלפני השטחים הפתוחים. לעתים ארגוני שמירת הסביבה מופתעים בעצמם מהישגיהם הם. נראה שיש סיכוי למה שנראה היה אבוד לפני שנים אחדות. החלטת הממשלה להתבסס על עקרונות של התנהלות פיתוח בר-קיימא, שהתקבלה לפני שלוש שנים מתחילה לחלחל במורד הפירמידה השלטונית. המועצות האיזוריות, ששולטות בחמש שישיות משטח המדינה, התכנסו לאחרונה לראות מה הן יכולות לעשות למען שימור השטחים הפתוחים ואיך הן הופכות אוייב לידיד ומתחילות לשתף פעולה עם הארגונים הירוקים. משהו זז. בכנסת מתגבשת קוליאציה רחבה לתמיכה בחוק שימור הרי ירושלים, ואפילו מנהל מקרקעי ישראל מתנאה בקידום שימור ושיחזור חווה חקלאית עותמנית ליד נתניה.
אני נתלה ב'לא עליך המלאכה לגמור', ואחרי 65 כתבות בסדרה זז הלאה. כהרגלי, אין לי מושג לאן. לא בכל אני רחוק מלהיות טייל אמיתי, ובחיים דווקא אין לי בעייה לקפוץ על הרכבת הבאה כל עוד יש נוף חדש מן החלון, או להמתין לטרמפ הבא, נשען לצד הדרך על תרמיל עמוס חוויות שאספתי. הפעם קצת קשה לעזוב. מודה. יש עוד אי אלו פרקים שהיה להם מקום: יש איזה מחשבה יעני ירוקה לשים מאגר מים אדיר במדבר יהודה בשביל לאגור אנרגיה לשעות שימוש שיא (רעיון מבורך בפני עצמו), יש את תחנות הדלק שמתפזרות בכל עבר עם השינוי בתוכנית המתאר בעניין (ואת תחנת הדלק בנחל תנינים בפרט), יש מאבק על תוכנית ל-3000 יח"ד במדרונות הכרמל המערביים, יש את מתחם התע"ש עתיר נכסי הטבע, יש בלגן סביב איזה מאה דונם חולות בראשון לציון שהופכים לשטחי מסחר באופן תמוה (ואל תופתעו כשיישרפו פה דגלי איקאה), יש איצטדיון מיותר בעיר הכרמל, ויש את בית-הספר הראשון של ראש פינה שאומרים שהולכים להרוס, ויש ויש ויש.
האמת היא שאני לא שחוק ולא מיואש מהעניין הזה כלל ועיקר, ואפילו מצאתי את התקציב לערכת קפה תחת זאת שדפקו לי בטיול האחרון (אוהב אותך הרבה, אישתי). אני זז הלאה מסיבה הרבה יותר בנאלית: זה נהיה משעמם, מיציתי את האמירה. אפשר, אגב, לתמצת אותה לשתי מילים: צאו וראו. וכמאמר המשוררת: לבשו מגן שמש.
תגובות הערות הארות רעיונות והצעות גידופים וכסף מזומן אפשר לשלוח :ל
gili@gilisoffer.com
רענן שקד
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3244558,00.html
פיסת עולם נטחנת, טור פיוטי
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2933537,00.html
הגדר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3112691,00.html
המסילות
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3087223,00.html
הכבישים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3198841,00.html
הרי ירושלים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2859972,00.html
העוקץ השומרוני
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3170097,00.html
מייבשים את הים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3133059,00.html
רמת סירין, הנוף שיימכור צימרים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2926445,00.html
מכתש לעשירים בלבד
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2877173,00.html
יש צבעונים בגוש דן, בינתיים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3059578,00.html
גבעת הצבעונים בגני תקווה תהפוך לשמורת טבע
http://www.gantik.org.il/s1_dyna1.asp?id=79
הטיול האחרון
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3263168,00.html
החלטת הממשלה
http://www.knesset.gov.il/sponsorship/future/data/Development4.pdf
מנהל מקרקעי ישראל משמר
http://www.mmi.gov.il/machadash/show_h.asp?key=702
קישור חשוב ואקטואלי: חיפה הירוקה
http://www.greenhaifa.com/
Advice, like youth, probably just wasted on the young
Everybody's Free (To Wear Sunscreen)
http://www.chicagotribune.com/news/columnists/chi-970601sunscreen,0,4664776.column
