חלב אדיר, כרם בן זמרה
חלב אדיר היא מחלבה גדולה שמוצריה משווקים תחת המותג של מחלבות גד. משפחות אשכנזי ורוזנברג, מדור המייסדים של המושב כרם בן זמרה שבמרום הגליל הקימו בשנת 81 את העדר שמספק את החלב למחלבה (כיום 1500 חולבות). לאחר 15 שנים בהן נמכר החלב לתנובה, חיפשו המשפחות דרך להגדיל את הכנסתן מהעדר והחליטו לייצר גבינות. הם שכרו טכנולוג מזון ממנו למדו את מלאכת הכנת הגבינות: גבינות קשות, חצי קשות, גבינות רכות ויוגורט. הייצור הצליח, אך היה קושי לשווק את המוצרים ובעלי המחלבה החליטו להפוך לאחת ממחלבות גד. אלי אשכנזי, מנהל הייצור של המחלבה ומבעליה, מסביר כי הם מייצרים את כל סוגי הגבינות "לפי הביקוש בשוק". בקיץ מייצרים במחלבה הרבה פטה, ומדי חודש יוצאים משערייה עשרות אלפי בקבוקי יוגורט עזים. גבינת הדגל של המקום, היא "גבינת שמנת בנקניק". כשלעצמי מאוד אהבתי דווקא את היין שלהם. על מנת לתת ערך מוסף לענבים ולזיתים שהם מגדלים, מייצרות המשפחות גם יין בוטיק ושמן בכמויות קטנות. מכיוון שעדיין אין במקום ארוחות או פעילות לקבוצות, אין צורך בתיאום מראש.
המחלבה נמצאת באיזור התעשייה דלתון שמחוץ למושב (בכביש 886 מעין זיתים לרמות נפתלי). בחנות המפעל ניתן לרכוש את המוצרים בהנחה של 30-40%. א-ה 7:00-16:00; שישי 7:00-14:00. טלפון: 04-6989888. כשר, לא אורגני.
לטייל באיזור. המעיין של כרם בן זמרה, מערת עלמה ונחל דישון.
המפורסם
עין כמונים, עין כמונים
מעטים מהמבקרים הרבים בעין כמונים, יודעים שהמסעדה שוכנת במדגרה. בשנת 1979 הגיעה משפחת אברוצקי לגליל בכוונה לגדל אפרוחים של מולארדים וברברים, אך עם בוא ההיפר-אינפלציה כשל העסק. בידי המשפחה אמנם נותר שטח שרוב אזרחי ישראל יכולים רק לחלום עליו, אבל בעיקר חובות כבדים. "אתה צריך משהו לקום בשבילו בבוקר", מסביר עמירם אברוצקי מדוע התחילו לפתח את משק העזים. בחווה שאברוצקי מקפיד לכנות 'המשק' כ-600 עזים (מקומיות מעורבות עם עז קפריסאית ואוסטרלית), ובנו פלג מדגיש כי הם בראש בראש ובראשונה מגדלים שמאוד גאים בעדר שלהם.
בתחילה למדה אם המשפחה, דרורה, לעשות לבנה מהבדואים. מאז הסתובבו לא מעט בצרפת על מנת ללמוד את הנושא, וגם באחד מ-5 בתי הספר הלאומיים להכנת גבינות. הם מתתמחים בגבינות קשות, "גם זה מסיבות טכניות": ההתחלה הייתה קשה, והגבינות הקשות מחזיקות זמן רב יותר. את גבינת הדגל של המקום, 'טל הגליל', שמיושנת בעלי דפנה פיתחה דרורה. הגבינה האירית מוצלחת במיוחד לטעמי. בכלל, אומר אברוצקי, המגוון הגדול הוא צורך שקיים בגלל האירוח. בצרפת כל מחלבה עושה גבינה אחת או שתיים, על פי האיזור שלה.
מסוף שנות ה-80 ועד היום לא השתנה הקונצפט. 'אירוח גבינות צאן' . אין תפריט, אכול ושתה ככל שתרצה (84 שקלים לאדם). נדמה כי היין החופשי בונה שם לא מעט מהאווירה. במקום חנות למוצרי החווה הנמכרים כיום בכל הארץ. מצפון לכביש 85, בין צומת חנניה ('צומת שבע') לצומת נחל עמוד. פתוח מדי יום 11:00-20:00. 04-6989680.
הגבינות כשרות אך המקום לא (פתוח בשבת).
לא אורגני "אבל העזים רועות במרעה בר".
ממליצים על הקורס במשרד החקלאות.
לטייל באיזור: נחל עמוד.
http://ein-camonim.co.il/
המקורי
גבינה צ'רקסית, מרכז המורשת הצ'רקסית, רייחניה
חלק מהגבנים אומרים שגבינה צ'רקסית זו פשוט גבינה שגובנה באמצעות חומץ. שאוקי ח'ון מהמרכז לשימור והפצת המורשת הצ'רקסית בריחניה, "החוויה הצ'רקסית", מסביר שזה בכלל לא נכון. ותהליך הכנת הגבינה מבוסס על מי הגבינה מהיום הקודם. "אנחנו מכינים אותה לאט לאט, כמו בדורות הקודמים", אומר ח'ון שגם עבר את קורס הגבנים של משרד החקלאות. לטענתו הגבינה הצ'רקסית היא היא המקור לגבינה הצפתית המוכרת. בעלי המחלבות הצפתיים הכירו את הגבינה בריחנייה, הוא מספר, ואחר כך למדו להכינה מהעובדים הצ'רקסיים שלהם. אם מתעלמים מהוויכוח אודות המקוריות, ניתן לאמר כי אכן מדובר בגבינה צפתית טובה במיוחד.
את מרכז המורשת הקים ח'ון בשנת 97', עם שחרורו מצבא הקבע. "בגלל שתמיד שאלו אם אני ממוצא פרסי או עירקי, ולא ידעו מה זה צ'רקסי". הוא מספר שהמשתתפים בסיורים בכפר ובמוזיאון הקטן שבו, הרבו לשאול אודות המטבח הצ'רקסי, ולכן הקים יחד עם אשתו את המסעדה.
בשנת 2001 השתחרר בנם מהצבא והקים דיר עזים (לבנות, 300 ראש). רוב החלב נמכר לתנובה, וחלק ממנו משמש את האם להכנת הגבינות הצ'רקסיות שמוגשות במסעדה, ומשמשות להכנת מאכלים צ'רקסיים מסורתיים רבים המוגשים במקום- דוגמת החלוג' , מאפה במילוי גבינה.
הגבינה החצי קשה מלוחה מאוד, נאכלת כמות שהיא או מעושנת ונשמרת חודשים ארוכים ללא קירור. היא מגיעה גם בוריאציות של עשבי תיבול. ביקור במרכז המורשת הצ'רקסית עולה 75 שקלים לאדם והוא כולל סיור מודרך בן כמעט שעתיים בכפר ובמוזיאון, ולאחריו ארוחה. מי שרוצה לאחר הארוחה גם לרכוש מהגבינות שאהב, יכול לעשות זאת. "אם יש".
בתיאום מראש. לא אורגני. לא כשר. בסופי שבוע מתקיים במקום 'ערב צ'רקסי'. ניתן גם להזמין ביקור בדיר. 04- 6987940, 050-5203146. שילוט טוב מהכניסה לריחנייה (בכביש 886 מעין זיתים לרמות נפתלי).
לטייל באיזור. מערת עלמה, נחל דישון
http://www.adiga.co.il/
המעשי
מחלבת ראמה, ראמה
ברחבי הגליל ניתן לראות לא מעט רועי צאן ערבים מסתובבים עם העדרים. אבל החלב ממנו עושים את ההלבנה והגבינות הערביות במחלבת ראמה, הוא דווקא חלב פרה שמגיע למיכל החלב הגדול (12 אלף ליטרים) מתנובה. ג'יהאד נג'ם, מבעלי המקום, מספר כי עד שנת 97 עסק במסחר ואז רכש את המקום, "מחלבה מיושנת שבקושי עבדה".
נג'ם עבר את קורס הגבנים של משרד החקלאות, צייד את המחלבה בציוד מודרני, והחל לייצר ולשווק את מוצריו בעיקר במגזר הערבי. "אנשים אומרים לי שבזכותנו הם חזרו לאכול לבנה", הוא מתגאה. אין פה לא מרכז מבקרים ולא חנות של ממש, רק אולם ייצור חדרי קירור ומשרד קטן. הם מכניסי אורחים, ואתם מוזמנים לנהוג כנשות הכפר שמגיעות למחלבה לקנות מתוצרתה:גבינה למריחה, יוגורט, לבנה (בכדורים וגם למריחה), והגבינה הערבית, ערבּייה, "מה שאתם קוראים ברנזה".
נג'ם מזמין אותי לביתו, שם מוגשות בין היתר קוביות מטוגנות של הגבינה הערבית המלוחה. פטנט מוצלח במיוחד. אין לה מרקם פלסטי כמו לחלומי הקפריסאית. אפשר גם לעשות אותה 'על האש', הוא מציין.
כשר, לא אורגני. עוברים את כיכר בכניסה לראמה, פונים שמאלה ברחוב הצר שמוביל בין הבתים על לצומת טי, פונים שמאלה ואחרי עשרות מטרים ניתן לזהות את המחלבה על פי מיכל החלב הגדול שבחוץ. פתוח מ- 8:00 עד 16:00, מלבד לימי ראשון. עדיף לתאם, 04-9588097.
לטייל באיזור: ג'יהד מזכיר "הכיסא של התיירים" בעלייה מהכפר לבית גאן, ממנו ניתן לראות גם את הכנרת ואת הים התיכון, ואת "הזית הזקן בארץ", שנמצא מזרחה מהכפר על הכביש 85 לכיוון צומת חנניה, "זה עץ בן 3500 שנה".
ביקש גיליון: מחלבת ראמה, כפר ראמה 30055
היסודי
מחלבת הנוקד, גילון
דני ברזילי ממחלבת הנוקד בגילון לוקח את נושא הגבינות ברצינות יתרה. כאחרים, החליט לייצר גבינות אחרי שנים של מכירת חלב עזים לתנובה. הוא מספר שביקש מחברו עמירם אברוצקי שילמד אותו לגבן. "עמירם ענה במשפט ששינה לי את החיים: 'אני לא יורה לעצמי ברגל', אז נסעתי לצרפת".
שבעה חודשים למד את התחום בבית הספר לגבנות 'אליאנס פסטורל', וב-96 התחיל לעשות גבינות. מאז הוא בהשתלמויות כחודשיים בשנה. במחלבה 10-12 סוגי גבינות בסגנון אירופי: צרפתי איטלקי, ספרדי. בעיקר גבינות קשות ובשלות. הגבינות מסודרות על מדפי עץ אלון במרתף מבוקר-האקלים שמתחת לחנות הגבינות שבמקום. החנות (ובעיקר פינת הישיבה שלה) צופה אל הנוף הפתוח של עמק זבולון, הכרמל והים התיכון. שווה לבקר אפילו לקפה.
לדבריו, הגבינות אורגניות למרות שאין למחלבה 'הכשר' שכזה, "מהחלב ועד לגבינה זה משק סגור". את הדיר סגר לאחר שהעדר נגנב שוב ושוב, ומקור החלב כיום הוא בכבשים ובעזים אדומות שחיות במרעה. עקב כך, מנובמבר לינואר המחלבה כמעט ואינה עובדת. "זה משפיע גם על הטעם. בגלל העשב הירוק, החלב בחורף טיפה יותר מתקתק. אחר כך המתיקות יורדת, ועולה שוב בקיץ, בגלל החרובים". בכלל, הוא אומר, הקיץ טוב יותר להכנת גבינות. החום עושה להן טוב.
'בית הכרם' (בסגנון טום) היא גבינת הדגל של הנוקד מבין הגבינות הקשות, מגבינות הכבשים זו 'גילון' (בסגנון פקורינו), ומהגבינות הרכות יותר זו הגבינה הכחולה, 'יובלים' שאהבתי. במקום סדנאות של יום שלם להכנת גבינה (ואירוח גבינות ויין), והסבר לקבוצות מלווה בטעימות.
כשר. אורגני ללא תעודה. א-ה, 9:00-17:00, ו' עד 16:00. אין צורך בתיאום. 04-9566062, 050-5705229. מעט אחרי שער הכניסה לגילון (כ-15 קילומטר מעכו על כביש עכו צפת), לימין בדרך שלט עץ ודרך עפר היורדת ימינה לעבר הסככות החקלאיות שלצדן המחלבה.
המלצה למקום ללימוד הכנת גבינות: בית הספר לגבנות כרמיזאן שבאלפים הצרפתיים.
המלצה לטיול באיזור: נחל שגור.
השואף לשלמות
צאן אל, ציפורי
כבר כשעלה לארץ מארצות הברית בסוף שנות ה-70 ידע טל אליס שהוא רוצה לשלב את אהבת הבישול עם אהבת בעלי החיים שלו, ולעשות גבינות צאן. אליס מספר כי למרות זאת עברו שנים אחדות עד שהקים את הדיר במושב ציפורי, ועשור של מכירת חלב לתנובה עד שהחל ב-1997 לגבן בעצמו. הוא מתגאה בהשתלמויות ב-100 מחלבות ב-13 מדינות, ומטרתו המוצהרת אינה מיקסום הרווחים, אלא מיקסום איכות הגבינות. סוג של פרפקציניסט.
למחלבת צאן אל שבמשק אליס, כ35- סוגי גבינות, צרפתיות וקצת איטלקיות וספרדיות גם יוגורטים וקצת גלידות."הכוונה לסוג הגבינה, לא לאותה גבינה אחת עם זעתר אחת עם זיתים". בעבר גידל גם כבשים ועתה בדיר הסמוך למרכז המבקרים עזים בלבד (450).
התוצרת שלו משווקת באמצעות מחלבת המושבה למעדניות ולמסעדות והיא אינה אורגנית אלא טבעית, "ללא חומרים משמרים". בכלל, אליס מספר שעסק בחקלאות אורגנית לפי יובל שנים, וטוען שאין באמת גידול אורגני של עזים בארץ. לשיטתו, אפשר להיות אורגני לגמרי או לא. "אין כזה דבר 60% אורגני", הוא מתריס. הוא לא מאמין שיש מי שלא ייתן לעז חולה אנטיביוטיקה. "גם אני נותן, ולא משתמש בחלב שלה למשך תקופה", הוא מסביר, "אבל לא אומר שאני אורגני". אגב, אנטיביוטיקה בגבינה הוא לא דבר שיש לחשוש מפניו גם במקומות טבעיים פחות. תהליך הגיבון מבוסס על פעילות חיידקים. אלו, איך לומר, לא חיים בשלום עם אנטיביוטיקה.
מייחדות את המחלבה גבינות הטריפל-קרים, גבינות עובש לבן עתירות שומן. כמה שמנות ככה טובות. אהבתי את 'דבורה', גבינה קרמית בעלת טעם חזק. הגבינה הכי פופולרית שלהם היא 'הכבש הכחול'. משק אליס מקבל מבקרים בימות השבוע, לקבוצות ניתן להזמין גם ארוחת גבינות שכוללת הרצאה אודות הנושא, או ביקור טעימות ושתייה חמה (15 ש' לאדם).
צאן אל, מושב ציפורי. 04-6469536 א'-ה' 8:00-16:00. ו' עד 14:00. סגור בשבתות וחגים. בכניסה לציפורי (בכביש 97 מצומת המוביל לנצרת) ממשיכים ישר, עוברים את מרכז הכפר, ואחרי כמה מאות מטרים יש מפנה השילוט שמאלה לכיוון המחלבה שנמצאת עשורת מטרים מהפנייה מימין לדרך. אין להכניס כלבים. כשר. לא אורגני, טבעי.
הצרפתייה
אל ולור, קבוצת כנרת
מי שרוצה בן זוג מפרגן באמת, צריכה לתת לו לשווק את מעשה ידיה. רן גלעד לא נותן ציונים לגבינות שאשתו מכינה (את זה הוא משאיר ללקוחות, טכניקת מכירות ידועה), אבל איך שהוא מדבר על האופן שבו היא מכינה אותן, כאילו שהכירו רק אמש בדיסקו של הקיבוץ.
המבטא של שרה לוי-גלעד מסגיר שגדלה בצרפת. "בית של גבינות", היא אומרת. סבה כבר ייצר את הקר דו נף שאטל - גבינה בצורת לב, וכשעבדה במחלבה של קיבוץ אפיקים שעמם לה לעשות גבינה לבנה, והחליטה לנסות לעשות קממבר. כשסיפר לה חבר שהמחלבה של כנרת נסגרת, הפטירה שאולי תעשה שם מחלבה לגבינות צרפתיות. "הוא אמר יאללה. זה מאותם דברים שאתה זורק לאוויר, ופתאום הם קורים. ואז בא דני ועזר". (דני ברזילי מ'הנוקד' ששמח להכניס חבר'ה חדשים לתחום).
בהגדרתה, אל ולור היא מחלבה שעושה גבינות בסגנון מאוד צרפתי, והיא עובדת כשנה לצד מסעדה בה נמכרות הגבינות. בני הזוג משמשים קצת כשגרירי תרבות, "אני משקיע המון בקטע של ההדרכה לאנשים שבאים. המטרה היא להעלות את החבר'ה משלב הקוטג' למעלה".
במחלבה, 15 סוגי גבינות צאן וכן קממבר. גבינת הדגל - 'לב הכנרת', וריאציה ישראלית לגבינה שסבא לוי גיבן בנורמנדי, ושהנכדה לוי לשה בידיים לחוף הכנרת. התכבדתי בקיש משובח, ומאוד אהבתי את הלבנה, צרפתיה ככל שתהיה. עוד במקום - פיצות שמתובלות בגבינת עזים, וסדנאות לייצור גבינות, שבמהלכן ארוחה, ובסופן לוקחים את הגבינה הבייתה.
אל & לור, קבוצת כנרת. כשר. לא אורגני (בלי תוספים וחומרים משמרים). א'-ה' 10:00-22:00, בסופי שבוע עד 17:00. 04-6759687 054-4262917. נכנסים לקיבוץ (על כביש 90, צפון מערבית לצמח) ועוקבים אחר השילוט למעלה לתוך המשק ואז שמאלה.
איפה ללמוד? "סע לצרפת". אם בארץ אז אצל דני או אמנון, ובצרפת centre caprain lu blank את כרמיזאן אני פחות אוהבת. הוא מאוד עסקי.
לטייל בסביבה: מסלול נעמי שמר ברחבי כנרת.
החלוץ
ברקנית, כפר יחזקאל
מצחיק ככל שזה יישמע, אחד הזרזים להקמת מחלבת ברקנית לפני 30 שנה כמעט, היה שהחלב של משפחת ברקין מכפר יחזקאל היה טוב מדי. "תנובה הייתה קונסת אותנו על אחוזי שומן גבוהים בחלב", מספרת מיכל ברקין. מתנדבת מצרפת שהגיע לאיזור, חיפשה דווקא לעבוד במשק שיש בו גם עזים, הגיעה אליהם והדליקה אותם על הנושא שאיש כמעט ולא הכיר אז בארץ, והם נסעו ללמוד אותו בחוות המשק הקטנות בצרפת.
את ניסיונות הגיבון הראשונים שלהם עשו בחדר הכביסה. למרות שהם מחלוצי התחום בארץ, הם לא רצים אחרי הביקוש, ולא מתחדשים כל שנה בגבינה חדשה, "אימצנו את השמרנות של הצרפתים". המחלבה מייצרת גם גבינות רכות וקשות אך התמחותם היא בגבינות חצי קשות שמשווקות למעדניות ולמסעדות. "יש הרבה חבר'ה שמקימים מחלבות וגם כשעושים גבינות טובות, קשה לשווק", אומרת ברקין על התחום המתפתח. גם הם מתפתחים: לפני כשנה פתח בנם במקום חנות.
החנות נבנתה בצמוד לדיר וליונקייה (אטרקציה בפני עצמה, בעיקר בינואר-פברואר), ויש בה תמיד טעימות, ופינה קטנה לכוס יין או מאפה. היא עובדת בסופי השבוע וקבוצות יכולות להגיע (בתיאום) גם באמצע השבוע לסיור עם הסברים, או לטעימות וקניות.
עדר העזים והכבשים (600 ראש) יוצא למרעה כל השנה, וכל החלב שלו משמש את המחלבה. הגבינות מיוצרות מהחלב כמות שהוא, ללא הפרדת שומן וללא הימגון, ובעיקר נמכרות גבינות העזים הקלאסיות, גבינות הדגל של ברקנית הן הטורקיז והקליפורניה, גבינה חצי קשה עם אגוזי מלך ועובש לבן חביבה במיוחד.
שישי 10:00-14:00, 20:00-24:00. שבת, 10:00-16:00. קבוצות באמצע השבוע בתיאום. כשר למהדרין. לא אורגני, . 04-6531431 054-6492799
מכביש עפולה בית שאן (71) פונים לכביש הכניסה לכפר יחזקאל (בין צומת נבות לעין חרוד) עולים בכביש עד סופו, ושם פונים שמאלה ומיד ימינה. עולים עם הכביש עוד כמה מאות מטרים, ורואים את המקום בשמאל לדרך.
http://www.index.co.il/barkanit/
איפה ללמוד: על מנת לקבל את הבסייס אפשר לעשות את הקורס של משרד החקלאות. זה מספיק על מנת להבין את התהליך ולהתחיל לעשות ניסיונות, אבל לא על מנת לעשות משהו מקצועי באמת.
לטייל בסביבה: הגלבוע (מלבד בקיץ) והסחנה, למשפחות - גן גורו. ויש גם את הרפת הרובוטית אצלנו בכפר.
הרגוע
טבע עז, בן עמי
המסעדה במחלבת טבע-עז שבמושב בן עמי, נבנתה זה עתה מחדש, ובמקום ארוחות חלביות וכן חנות בה נמכר מגוון רחב של מוצרים שמקורם בתוצרת חקלאית מהאיזור כולו, וגבינות המחלבה. את הדיר הקים דרור בוקר בראשית שנות ה-80. במשבר שפקד את הענף בשנת 1990 ערך משרד החקלאות קורס מחלבות, ובוקר עשה את הקורס והתחיל לייצר גבינות צאן. מאז המשיך להשתלם בנושא בארץ ובאירופה. לפני כעשור התרחב העסק עם כניסת שותף, וכיום מייצרת המחלבה מגוון גבינות צאן, כשעיקר התוצרת שמופקת מ-300 העזים נמכרת למחלבות גד (גבינות פטה, כדורי לבנה ומטבעות גבינה).
יש משהו מאוד נעים ושלו במקום. ומלבד המסעדה והחנות גם הדיר הוא מוקד לביקורים. בתחילת המילניום התחיל הביקוש לחקלאות התיירותית והמקום החל להציע פעילות בדיר. הפעילות לקבוצות כוללת הסבר אודות העזים, הנקת גדיים, חליבה, והסבר על תהליך הגיבון. בודדים יכולים לרכוש עבור 5 שקלים שקית תערובת או בקבוק לגדיים. בטח חוויה לילדים העירוניים.
גבינת הדגל של טבע עז, נקראת פרמיירה, ואנשי המקום גאים להזכיר שנבחרה כ'חביבת הקהל', על ידי אהרוני ונירה רוסו. גם אם יש מי שיוצא מדעתו שקוראים קממבר לגבינת צאן (שהרי קממבר עושים מחלב פרה), ככה הם קוראים לה. אפילו העובדה שהיא לא עגולה לא מפריעה. גם לא לטעם. אהבתי עוד יותר את גבינה המונפורט (בסגנון סנט-מור), גבינה בעלת מרקם קרמי, שקצת מקשה להאמין שאין בה יותר מ-16% שומן. העונה הטובה ביותר היא תחילת השנה, בנובמבר ובדצמבר שיעור השומן בחלב גבוה, ובינואר-פברואר יש הרבה גדיים בדיר.
לא אורגני. הגבינות כשרות, החנות פתוחה בשבת (10:00-18:00) ולכן לא. א'-ה' 9:00-17:00, שישי עד 15:00. 04-9822554 ,054-4570595. נכנסים למושב בן עמי (מול בית החולים נהרייה), וממשיכים על פי השילוט: ימינה במזלג, בסוף הכביש שוב ימינה, ובסוף הכביש שמאלה.
ממליץ על הקורס בן השבוע של משרד החקלאות. "טובים מאוד למתחילים".
המלצות לטיול באיזור: מערת קשת, ראש הנקרה ו'פרשת המים' ברגבה. (הוא לא מזכיר אבל בבן עמי פועל גם בוסתן הגליל, פירות אקזוטיים במיוחד).
הזרוקה
חוות רום, הר כמון
בחוות רום משפחה שחיה לבד על הר כמון שמעל כרמיאל ומגדלת עזים. עמית רום עלה לרעות צאן בהר לפני 20 שנה. 'שמירה על אדמות הלאום' קראו לזה אז. לפני כ-15 שנים הצטרפה אליו אשתו ישא ("בטח חשבת על מה נפלת, זה מישראלה"). חלפו עוד שנים ספורות עד שהשניים התחילו לעשות ילדים וגבינות, והיום הם גרים במכולה המורחבת עם 4 ילדיהם, ומייצרים 14 סוגי גבינות אורגניות.
בחווה מייצרים - ללא פוזה של גורמה- בעיקר גבינות רכות וחצי רכות המשווקות ל-50 מעדניות וחנויות למזון אורגני ברחבי הארץ. פטה, צפתיות, צ'רקסיות, יוגורטים עם פירות . את הניסיונות הראשונים עשו בבית ואחר כך גם עברו את הקורס של משרד החקלאות. חנות של ממש אין שם אבל מטיילים מוזמנים לעצור ולקנות מתוצרת המקום. כדאי רק לוודא טלפונית שהם נמצאים. וגם לקחת בחשבון כי מכיוון שאורגני כאן, מאוקטובר ועד ינואר אין כמעט חלב - העזים בהריון. בחווה עדר בן 250 עזים וגן ירק שמגדלים משתקמים המגיעים לעבוד במקום המשמש גם כחווה שיקומית.
במקום אוהל אירוח שמשקיף לנוף של המרהיב בקעת בית הכרם, והם מציעים אירוח לקבוצות בנות 20 איש ומעלה (המסעדה שפעלה שם נסגרה). החווה מציעה גם סדנאות שכוללות משימות עם העזים. מספרים שמשעשע לראות את אנשי ההייטק או הצבא מתרוצצים אחרי הצאן בסדנאות מנהיגות שכאלה.
חוות רום הר כמון. 04-9886174 057-7295478. אורגני. כשר. בתיאום מראש בלבד. כיוונים: באיזור התעשייה שבכניסה המזרחית של כרמיאל, עולה ימינה לכיון כמון ומכמנים, בצומת שמאלה לכיוון כמון, ובפנייה השניה שוב שמאלה לדרך עפר קצרה המובילה לחווה.
לטייל באיזור: נחל צלמון.
