"נכון להיום מובטחים לפרויקט מעל 600 אלף שקל, 225 של החקלאים והשאר של הגופים הירוקים והתיירותיים”, אומר מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, ד"ר דן אלון. "כל השנים אני הוא זה שמכתת את רגליו על מנת לגייס את הכסף לזה”, מוסיף אלון, "בשנים האחרונות הצטרפו אלי אחרים, וגם השנה נשיג את הכסף”.
נדמה כי אין בארץ חובב טיולים שלא נתקל בשנים האחרונות בתופעת הטבע של העגורים בעמק החולה. עד תחילת שנות ה-90 היו עוברים העגורים ממעל וממשיכים לאפריקה. בשנת 1993 החל פרוייקט שיקום אדמות הכבול, שאחת מתוצאותיו הייתה נחיתת עגורים רבים בעמק. אלפים מהם נשארו לחרוף.
אחת הסיבות להישארות הציפורים האהובות בארץ הייתה הצפתו מחדש חלק מהאגם שיובש בשנות ה-50: אגמון החולה הרדוד סיפק לעופות המים מקום מתאים לשהיה. השינוי בסוגי הגידולים החקלאיים באיזוהשפיע אף הוא: החקלאים הפסיקו לגדל כותנה, ותחתיה התרבו גידולים דוגמת בוטנים ותירס שהציפורים אוהבות במיוחד. הדבר אולי שימח את המטיילים, את התיירנים, ואת חובבי הטבע, אבל עבור חקלאי האיזור העגורים הם 'מזיקים'.
ב-1999 הוקם 'פרוייקט העגורים' שיתוף פעולה יוצא דופן של החקלאים ושל גופים ירוקים ותיירותיים שמטרתו למנוע את נזקי העגורים לחקלאות, תוך שמירה על אוכלוסייתם בעמק. במסגרת הפרוייקט שומרים על השדות מפני העגורים. עיקר נזקי העגורים כאשר הם בתפר שבין הסתיו לחורף, עת נגמרים להם הבוטנים, והם מחפשים מזון בשדות שרק נזרעו. אז מגרשים עגורים באופן מרוכז באמצעות צופרים. עם זאת, את עיקר פרסומו קנה הפרויקט בזכות תחנת ההאכלה בה מפרישים לעגורים אלפי קילוגרמים של גרעיני תירס מדי יום - שהרי מה מצטייר יותר טוב מנתינה שכזו לטבע. הציניקנים יאמרו שהאכלת העגורים היא סוג של פיתיון שמיועד למשוך את חיות הבר על מנת ליצור אטרקציה תיירותית. בכל אופן, הפרוייקט לא רק שמאפשר לעגורים להתקיים ללא הסבת נזקים לחקלאות, אלא גם מאפשר למבקרים באגמון להינות מהמחזה מרהיב העין של הריכוז יוצא הדופן של עופות המים ב"מסעדת העגורים".
אלון מציין כי עגורים מקצרים את נדידתם בכל העולם, וכי התהליך קורה גם בציר הנדידה המערבי שלהם לאפריקה. גם במערב לא מגיעים כל העגורים למרוקו, וחלקם חורפים בספרד ואפילו בצרפת. אלון מזכיר את עמק שמפיין ואת הדוגמה הבולטת ביותר של אגם גאלוקאנטה בספרד. אפשר לקשור את זה לעניין ההתחממות הגלובלית, אבל זה הרבה יותר קשור לשינוים בחקלאות, הוא מסביר. העגור הוא עוף שמתלהק בלהקות גדולות ולכן הוא חובב ריכוזי מזון גדולים. החקלאות המתועשת (צרה בפני עצמה), על חלקות הענק שלה, מספקת לו בדיוק את זה.
אגם גאלוקאנטה
(Laguna de Gallocanta)
http://www.gallocanta.org/ingles/laguna_ing.htm
צרת החקלאות המתועשת
http://www.themeatrix.com/
עתה, מתבר כי לחקלאים ביקורת על הישגי הפרוייקט. "אנחנו נופלים שנה אחרי שנה על האף, בגלל מגבלות תקציב", אומר ל'מסע אחר' ראש התארגנות גידולי השדה של עמק החולה, זמיר כרמי. "לפני שנה הפרוייקט נכשל כי לא היה מספיק (תקציב. היו לנו)450 אלף שקל, וזה לא הצליח. אנשים זרעו גידולים ונפלו. מדובר בנזקים של כמיליון שקל”.
למנהל מחוז צפון בקק"ל, ד"ר עמרי בונה, מספרים אחרים: "בכל השנים האחרונות אנחנו מצליחים לשמור על אפס נזקים או נזקים של חמישים עד מאה אלף שקל”. הקרן הקיימת היא שנתנה את מטריית ניהולו התקציבי של הפרוייקט בשנים עברו. "מסגרת התקציב של השנה שעברה הייתה 750 אלף שקל וזה היה בדוחק. נדמה לי שמי שמדבר על מיליון שקלים הוא בכיון נכון", מציין בונה.
לדברי כרמי הפרויקט זקוק למיליון עד מיליון וחצי שקלים בשנה, תלוי במספר העגורים שיגיעו. בהודעה לעיתונות שהוציאה התארגנות המגדלים נאמר כי מספר העגורים שחורפים בעמק החולה גדל מדי שנה וכי הוא צפוי להגיע השנה לשיא של 40 אלף.
"מה? הם התחילו לחזות את העתיד”? שואל בתדהמה )שלא לומר בכעס( אלון, אביו מולידו של הפרוייקט. אכן, יש עלייה במספר העגורים החורפים בעמק החולה, הוא אומר, אבל מספרם בחורף שעבר היה 17-20 אלף. "כשעשיתי את עבודת המאסטר שלי על העגורים בחולה", הוא אומר, "לפני שהתחילו להאכיל אותם, היו כאן 13-15 אלף עגורים חורפים”.
מספר העגורים שחולף בארץ מדי שנה הוא קבוע: 60 אלף. כאמור, הם התחילו לעצור כאן לפני קצת יותר מעשור, ורובם ממשיך לאפריקה. לכל היותר יש כאן בעת ובעונה אחת 30 אלף עגורים – גם זה, אגב, מספר אדיר מכיוון שמדובר ב-15% מאוכלוסיית העגורים האפורים בעולם. ההחלטה המשותפת היא שצריך להוריד קצת את מספר העגורים, והמטרה היא להחזיר את מספר העגורים בחורף לסביבות עשרת אלפים פרטים.
"הרעיון עבד מצויין במשך שנים", מדגיש אלון, ב-1999 היו נזקים קשים לחקלאות, ומאז עונת 99-2000 הפרוייקט רץ. הוא מנע את נזקי העגורים, ויצר אטרקציה תיירותית יוצאת דופן”. העגורים, מבהיר אלון, הם מין הדגל שמביא את התיירים לעמק החולה. אלמלא הם )והתיירים שבאו בעקבותיהם), היו כבר הדחפורים עולים על העמק. עם זאת, צריך לזכור שבחולה יש לא רק עגורים, " זה אחד מאתרי הצפרות הטובים בעולם”.
השאלה היא כמו תמיד מניין יבוא הכסף. החקלאים מציינים שהשנה גייסו מכיסם הפרטי רבע מיליון שקל על מנת לרכוש את המזון לעגורים' כפול מתרומתם בשנה הקודמת. "השמירה על דו קיום בין העגורים לחקלאים היא אינטרס חשוב של המדינה ושל גורמי התיירות באזור שנהנים מהכנסות עתק לכל אורך החורף הודות לחניית העגורים בחולה". אומר כרמי". מנגד גורס אלון כי על החקלאים לשאת במחצית ממימון הפרוייקט, וכי שאר השותפים לו צריכים לשאת במחציתו השנייה. בפרויקט שותפים קק"ל, החברה להגנת הטבע, החקלאים ורשות הטבע והגנים. בשנים עברו סייעו גם משרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל והרשות לפיתוח הגליל. בקק"ל חושבים כי שליש מהמימון צריך לבוא מהממשלה )בעיקר ממשרד החקלאות) שליש מהגופים הירוקים והתיירותיים ושליש מהחקלאיים. "משרדי הממשלה, מלבד המשרד לפיתוח הנגב והגליל, עוד לא נתנו כסף", מציין בונה.
נראה כי בעניין אחד מסכימים כל הנוגעים בדבר: בצורך במסגרת תקציב קבועה. כרמי מדבר על פרוייקט רב שנתי מסודר הכולל גם תקציב לניטור. ובונה מגלה אמפטיה "אני יכול להבין את החשש של החקלאים. היינו רוצים שתהיה תמונה ברורה של המשאבים שעומדים לרשות הפרוייקט". בונה מציין כי הקק"ל פנתה למספר משרדי ממשלה וכי משרד לפיתוח הנגב והגליל נענה לפנייה. "עוזר השר, יוסף אבי אנגל, לקח על עצמו לרכז את הנושא". בינתיים, מלבד המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרדי הממשלה עוד לא נתנו כסף.
אלון בעיקר נשמע כמי שנמאס לו לרדוף אחרי המימון, בעיקר לאחר שהוכח שהרווח לתיירות הוא אדיר. "במקום שזה יהיה מימון קבוע, אנחנו כל שנה צריכים לכתת את רגלינו. משרד החקלאות זורק מיליון שקל על מנת למגן פרות מפני זאבים”, אומר אלון, "אבל את המימון לפרוייקט העגורים הוא לא מוצא". החקלאים מדברים על מניעת נזקים בערך של כ-20 מיליון שקל. בנוסף למניעת הנזק, מדגיש אלון, יש פה פרוייקט בעל ערך תיירותי אדיר. בדיקה כלכלית שערכה ד"ר עליזה פלישר מהאוניברסיטה העברית, העלתה שהרווח לתיירות הוא כ-20 מיליון שקל בשנה.
"יש כאן משוואה שהיא מאוד הגיונית, אבל משום מה מישהו חושב שהפרוייקט הזה יכול לקיים את עצמו והמדינה לא צריכה להיות שותפה לזה. במקום שיבוא גוף ממוסד שיכניס את זה לבסיס התקציב, אז זה ככה. ככה זה במדינה הזו. זה הכל שנור".