פארק הירקון, גני יהושע
פארק הירקון הוא הכתם הירוק הכי גדול שתמצאו בתצלום אוויר של תל אביב. 1,400 דונם מדשאות, 1,200 דונם צמחייה, 400 דונם של מתקנים. בית קפה, 80 דונם אגם מים שאפשר לשוט בו, רכבת פארק, קילומטרים שבילי אופניים ושבילי הליכה, מתקני ספורט, פארק מים אחד (מימדיון), ולונה פארק בצמוד. הכניסה לפארק חופשית, אך יש בו כמה מקומות שהכניסה אליהם בתשלום.
הגנים
בנוסף לשלל האטרקציות יש בפארק קבוצת גנים מרשימה. הגדול שבגנים הוא 'גן הסלעים', 40 דונם עם מגוון סלעים שהובא מהחרמון ועד אילת. בכניסה לגן, דגם של אבן השתייה ומנהרת כניסה קניונית מרשימה. בין הסלעים נשתלו מאות מינים של צמחי ארץ ישראל שלוקטו מכל הארץ, והכל משולט שלטונים עם שמות הסלעים, הצמחים, ומקורם. שני גנים צמודים לגן הסלעים: גן הקקטוסים והגן הגזום. גן הקקטוסים, כשמו כן הוא. מלא קקטוסים. כ-50 אלף צמחים מ-3,500 מיני קקטוסים וסקולנטים (צמחים בשרניים), חלקם נדירים מאוד, שנשתלו בערוגות גדולות מכוסות טוף. בחממת הקקטוסים אוסף קקטוסים גדול, היא פתוחה לקהל, וניתן לרכוש בה ממגוון צמחי הגן.
למרות שאינו גדול כמו השניים האחרים, הגן הגזום, בן 15 הדונמים מרשים לא פחות. הגן משלב גינון פורמלי, גינון קלאסי וגינון ים-תיכוני. יש בו שילוב של ערוגות גיאומטריות ומזרקות מים, עם בריכות מים מזרקות ותעלות מים השואבות מן הגינון האיסלמי הקלאסי, וגם עם גינון פורמלי פחות, ים תיכוני, בו בולטים ההדרים, וטרסות הכרמים. בגן שולבו גם פריטים ארכיאולוגים ופסיפסים מההיסטוריה של הארץ. את שלושת הגנים תכנן האדריכל גדעון שריג, ובמסגרת הפרטת המרחב הציבורי הם משמשים גם לאירועים פרטיים.
הגן הטרופי נפרד מהשלושה האחרים. אם מישהו מתגעגע לטרק שעשה באחד האיזורים הטרופיים - שלא יגיע לכאן. זה רק מגביר את הגעגוע. 20 דונם של צמחייה טרופית עשירה, שבילי הליכה, בריכות מים לדגים, עופות וצמחי מים. השבילים בחלקם צרים ומתפתלים ובחלקם שבילי עץ מוגבהים מעל פני האדמה, המדגישים את החוויה הטרופית ומאפשרים התרשמות מהצמחייה מזוויות שונות. האיזורים הטרופיים מאופיינים בטמפרטורה ובלחות גבוהות וקבועות כל ימות השנה, וגידול הצמחייה הטרופית מתאפשר בין היתר בזכות היער הרב-שכבתי צפוף שנוצר כאן, ובאמצעות סככות צל והשקייה תכופה. גם כאן משתלת מכירה ולצדה חממת סחלבים ייחודית בה שולבו הפרחים המיוחדים בצמחייה טרופית ובה צמחים טורפים.
א-ה 10-14:30; ו' 10-13:30; ש' 10-15:30. כרטיס משולב לארבעת הגנים עולה סכום סמלי של 10 שקלים. בפועל, בסתם יום של חול, איש לא גבה תשלום בכניסה. טלפון: 03-6422828
7 טחנות
באתר 'שבע טחנות' נחשפה המערבית מחמש טחנות הקמח שנבנו לאורך הירקון בתקופה העות'מאנית. בגדול מ-3 בנייני הטחנה באתר, היה מכלול בן 7 זוגות של אבני רחיים ומכאן שמו. המכלול הוקם במאה ה-19 על גבי שרידים קדומים יותר, ופעל עד תרפ"ו. כ-300 מטר מזרחית לאתר, ניתן למצוא על גדת הנחל שריד למנוע דיזל אשר שימש לשאיבת מימיו. לפני שנים אחדות חשף המשרד לאיכות הסביבה את הטחנה וחיזק את אבניה למען לא יתמוטטו, ובמקום גם פרויקט הדגמה חינוכי לבניית בריכות טיהור ביולוגי של מים באמצעות צמחייה.
המקום הוא גבולו של הירקון המלוח. התחתון משלושת חלקי הירקון מתחיל כאן ונמשך עד לשפך הנהר בערוץ חפור המלא מי-ים. העניין רב יש בעופות הרבים כאן. בסקר שנערך בפארק נתגלו כ-124 מיני עופות שחיים או עוברים כאן. חלקם מינים פולשים. "אם אתה רוצה לראות ברווזים תבוא באוקטובר", מפטירה הצעירה שמדריכה את בני הנוער שמתכוננים לבחינה באקולוגיה. סוף סוף אני יודע לאן הולכים הברווזים כשהאגם קופא. לכאן.
סמוך לטחנות שכן כפר ערבי בשם ג'רישה (או גריסה), וכעת ניצב כאן תל גריסה בו שרידי ישובים קדומים, מ-2,000 לפנה"ס ועד המאה ה-12. בחפירות שנעשו במקום נתגלו שרידי מערכות ביצורים של עיר כנענית, ארמונות ומפעל מים, שמה שניתן לראות ממנו בקלות היא הבאר – פיר עגול בקוטר של כ-6 מטרים שנחצב בסלע הרך (להיזהר, להיזהר). גבעת הכורכר נקראת גם גבעת נפוליאון – על שום חלקה במצור נפוליאון על יפו, במדרון המזרחי שלה פורחים בסוף הקיץ חצבים רבים מאוד.
עוד בסמוך, יער 'ראש ציפור', יער בן 500 דונם בו הוכשרו לפני כשלוש שנים מסלול ריצה ומסלול אופניים מעגליים מוסדרים ומשולטים, והכי חשוב לילדים - גן ההרפתקאות, אטרקציה גדולה שנבנתה כאן. השם "ראש ציפור" ניתן ליער בשל צורתו: במבט אווירי מתקבל במפגש נחל הירקון עם נתיב האיילון התוחמים את הפארק מראה של ראש ציפור. שלא כמו בחלקים נרחבים של הפארק, כאן אין מדשאות אלא יער ובו מתקנים בין עצי האיקליפטוס והסייסם הודי (עץ שדרות דוחה במיוחד). ביער הוצבו גם שולחנות פיקניק, ספסלים, ומתקני משחק. רואים כאן שקק"ל מעורבת. בעיקר למי שוויתר על האתר הארכיאולוגי כדאי לטפס אל המצפור, רחבת תצפית שהוכשרה על גבעה מלאכותית שהוקמה במקום משאריות עפר. אפשר להעפיל לפסגה לתצפית על גוש דן גם בשביל האופניים.
פארק דרום (בגין)
בקצה הדרומי של העיר, ליד שכונת הארגזים, גובל בשטחי חקלאות האח הקטן של פארק הירקון, פארק דרום. 500 דונם של מדשאות ועצים, ספורטק ופינת חי, מתקני משחקים ושירותים, ושני אגמים: אחד לציפורים ואחד לסקי מים בכבלים. היחידי בארץ. מה שאפשר לעשות כאן הוא ללמוד לעשות סקי מים מבלי להיזדקק לסירה (ולאגם תואם). המוטו, על פי אתר האינטרנט שלהם הוא עממיות ובטיחות. אולי כחלק מהעממיות שלו, המקום נקרא בפשטות 'סקי מים בכבלים', והוא מתאים לכל המשפחה, למתחילים, למתקדמים, ולמקצוענים. המחיר המרבי (חד פעמי, למבוגר נטול הנחות, בשבת) מגיע ל-83 שקלים לשעת גלישה.
בשנים הקרובות אמור הפארק להכפיל את גודלו ולהתחבר לפארק המטרופוליני החדש של ישראל. פארק איילון ישתרע על פני 5,000 דונם - ממקווה ישראל דרך פארק דרום ונחל איילון עד נחל שפירים וכולל את אתר חירייה - וישמש, למגיעים מנמל התעופה לתל אביב, כשער הירוק של ישראל.
סקי מים בכבלים. פארק דרום ע"ש מנחם בגין. ביולי אוגוסט פתוח מ- 9:00 עד חצות., אתר: www.waterski.co.il/ טלפון: 03-7391167
עוד אטרקציות בגני יהושע:
"אגם הפארק". השכרת סירות, 60 שקל לשעה, כל יום עד 10 בלילה. (זה קצת יותר יקר, אבל אפשר גם לשוט בנחל) 03-6420541, http://www.parkfun.co.il/
הצפארי, פארק ציפורים ענק (30 דונם) המציע לא רק מפגש עם מגוון ציפורים וזוחלים אלא גם קרקס של תוכים, פינות ליטוף ובנוסף אתר שעשועים לילדים (ג'ונגה ג'ונגה): סולמות וחבלים אומגה, מבוך, בריכות כדורים ומזרוני אוויר. 49 שקלים מגיל שנתיים. באתר של הצפארי ממליצים 3-4 שעות לביקור. www.zapari.co.il, טלפון: 03-6422888
חוף הים
הריאה הירוקה באמת של תל אביב היא חוף הים. בסופו של דבר, התפר עם הים הוא המקום בו עיר החוף משיקה לטבע. ירוק, הרי, זה לא רק צבע, והמושג מושפע ממקומות בהם טבע ירוק תמיד. צבעה הטבעי של תל אביב הוא כחול וצהוב לבן של ים. אמנם יש בה עוד כמה שיקמים ירוקות, אך על פי רוב הטבעי אינו ירוק, והירוק אינו טבעי אלא מדשאות מלאכותיות.
מטבע הדברים, אין הרבה ירוק על קו החוף. להוציא את מה שנוהגים לעשן שם (בעיקר בקצוות החוף). עם זאת, ביום ובלילה, בקיץ ובחורף, קו הגבול בין אדם לטבע תמיד שם, לצדה של הטיילת הארוכה. המדוזות המציקות, הקומורנים שמתיישבים בחורף על שוברי הגלים, הדגה, הדייגים. חוף הים הוא המקום אליו נמלטים האלפים לשאוף מעט רוח מערבית מאוויר נקי ותחושת מרחקים. בחוף הצוק (בתשלום!) הרחיבו לאחרונה את המדשאות ויש לא מעט מקום על הדשא קרוב לקו המים. כך גם בגן צ'רלס קלור שבחוף הדרומי של העיר. שם החוף פתוח, אך ממש בסמוך כביש ראשי למדי.
שדרות
לתל אביב כמה וכמה שדרות ירוקות, נעימות לטיול ולישיבה. בשנים האחרונות גובר השימוש ברצועה הירוקה שבין נתיבי התנועה של רוטשילד, בן גוריון, בן ציון או ח"ן (זה חיים נחמן). נתיבי אופניים הוכשרו, פינות משחק, יצירות אומנות, דשא, פרחים, ספסלים. 44 מיליון שקל השקיעה העירייה בשנים האחרונות בשיפור התשתיות בשדרות העיר ובפיתוחן. הטיפוח, יחד עם תכונות השדרה הבסיסיות, החזירו בחמש השנים האחרונות לה את תפקידה כמקום מפגש ובילוי. גן אחד ארוך.
אפשר לחשוב על קו שמתחיל בנוה צדק, נמשך לאורך רוטשיליד עד הבימה, עובר בגן יעקב (ע"ע), ויורד משם לשדרות ח"ן המתחברות לשדרות בן גוריון המובילות לים. שדרות בן ציון הן מפלט ראוי באיזור דיזינגוף סנטר, וישנן גם שדרות ירושלים ביפו, ושדרות נורדאו בצפון. אפשר גם לחשוב על קו שמתחיל ברוטשילד ונגמר ברוטשילד. עם מדריך טוב לתולדות העיר, מדובר לפחות בחצי יום של היכרות עם תל אביב הקטנה והקטנה פחות. אדריכלות, תרבות, אנשים. יום אחד - קרוב משזה נדמה - זה ייגמר. כלי הרכב לא ייפלטו פיח אלא דברים אחרים, ואז יהיה התענוג של ממש בשדרות.
רכס הכורכר
אחד הדברים הנחמדים בטבע העירוני הוא זמינותו. אין צורך בצעידה ארוכה או ברכב שטח, המסעדה הקרובה, המוזיאון, בית המלון, כולם במרחק הליכה. שלא להזכיר את הקלות שבמציאת המקום. רוב רובם של רכסי הכורכר של תל אביב כוסו בטון, אך בצפון העיר, מעל חוף הרחצה הנפרד, נותר מצוק כורכור אחרון עם צמחיית חוף טבעית.
בראש המצוק, גן העצמאות, שהיה במשך שנים ארוכות מקום המפגש העיקרי של הקהילה ההומו-לסבית. בניגוד גמור לתדמיתו התוססת, הגן עצמו יבשושי משהו. אשלים, קוצים של יוקה ושל אגבה, ומאובקות כללית באוויר. בחלק המערבי פסל הציפור הטסה מראש המצוק (אנדרטה לדוד שפרינצק ומתתיהו סוקניק שמטוסם הופל בקרב הגנה על העירבמלחמת 48), תצפית, ויותר צמחיית חוף. במשך השנה אפשר למצוא פה את נר הלילה, הקרתימון, העדעד, האהל, ובסוף הקיץ את אחד היפים שבפרחי החוף - החבצלת.
לתחתית המצוק ניתן להגיע מרחוב חבקוק הנביא או מכיוון כיכר אתרים, לגן שבראשו כניסות אחדות מרחוב הירקון.
הסוף של החוף
רכס כורכר טבעי ומרשים לא פחות נמצא בצפון הרחוק, בין חוף תל ברוך לבין חוף הצוק. העיר אמנם בדרכה הנה (11,000 יחידות דיור כמדומני), אך בינתיים אפילו מאורות שועלים נותרו כאן. חוף ים עם טבלאות גידוד, חיי חולות עשירים, וגם תחביבי חולות של עשירים - טרקטורונים, ג'יפים. החוף אינו נוח לרחצה וברוב ימות השנה אין בו איש, רק עופות מים, דגיגים וסרטנים. מעל, במקומות שטרם נדרסו, נותרה צמחיית בר מגוונת. ציפורים צבעוניות במיוחד, שרקרקים, מקננות בגומחות שבמצוק הרך. בתל רקית הסמןך שוכן בסיס צבאי שניתן לזהות בנקל ע"פ האנטנות הרבות המשמשות מקום מנוחה לציפורים הרבות פה.
הכי טוב להשאיר את הרכב ליד תחנת פז למד שברחוב 2040.
לגזור ולשמור - נרקיסים בגלילות
ריכוז הנרקיסים הגדול ביותר במרכז הארץ נמצא בתל אביב. כעת אמנם קשה לתאר את עמק גלילות היבש כביצה, אבל הגשמים בוא יבואו, ועמם ההצפות. נוכח סגירת חוות הגז של פי גלילות, בניית הגשר החדש בצומת גלילות, ותוכניות הפינוי של החווה והבינוי של המרחב, קצת קשה לתת כיוונים. מה שכן ניתן לומר זה שהשטח שמתכסה נרקיסים בחורף הוא המשטח הענקי שבין נתיבי איילון לבין פי גלילות. מעט מדרום לו, במקום שניבט אף הוא בנסיעה דרומה בנתיבי איילון, שוכן אתר מערות אפקה, אתר קבורה שומרוני. שם אפשר יהיה לראות בעוד שבועות אחדים חצבים, ובחורף יפרחו כאן לא רק כלניות, אלא גם אירוס ארגמן שהחמרה והכורכר בית גידולו הם, ופרחי בר רבים אחרים. כמו כן חיים כאן מינים רבים של יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים.
זהו אחד מ-26 אתרים במפת הטבע העירוני של תל אביב שפרסמו החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. בימים אלו נדונה תוכנית מתאר חדשה למחוז תל אביב, התוכנית היחידה מסוגה שלא הוגדר בה הסטטוס 'אתר טבע עירוני'. פירושו של דבר הוא שאלמלא יקבל שם מישהו שכל, לנרקיסים הללו, כמו גם לאתרי טבע אחרים בעיר, לא נותרו שנים רבות.
לאתר מערות אפקה קל להגיע מכיוון פינת הרחובות דרזנר וגרונר ברמת אביב ג'. לנרקיסים מגיעים גם מכיוון דרך נמיר, בדרך היורדת ימינה (מזרחה) כקילומטר לפני מחלף גלילות.
גן השקמים
אחד הגנים הקטנים והסמליים בתל אביב הוא גן יעקב. כן, זהו גן השקמים. שאריותיו ליתר דיוק. בשנת 1940 הוקם גן לאקלום צמחי בר בין השקמים שגדלו על הגבעה שהיתה במקום בו ניצב תיאטרון הבימה. המקום שימש גם כחווה חקלאית לימודית. בשנות ה-50 הועבר הגן לאבו-כביר שם נמצא עד היום הגן הבוטני (ע"ע). "במלוא תנופת בניין הבימה, הבולדוזרים נגסו בגבעה ונותרו עליה שלושה עצי שקמה שרידים מגן השקמים הגדול והידוע", מספר האגרונום ישראל גלון, שעוסק בשימור עצים עתיקים. "השקמים נשארו בין המוסדות שנבנו: הבימה, היכל התרבות ומוזיאון הלנה רובינשטיין".
נראה ששני עצי השקמה העתיקים כבר מילאו את ימיהם על פני האדמה. אך האדם, שהעץ אולי לא יקר לו אך זכרונותיו חשובים, עושה להחייאתם. הגזעים העתיקים והחלולים מולאו בטון מזוין, למען יאריכון ימיו. הגן קטן, גינה ממש, הוא גן פנימי, דו מפלסי, המקשר בין שלושת המוסדות. המקום קצת מוזנח ומאוד קסום. מומלץ מאוד לבקר, מה גם שנראה שגם הוא לא יהיה כשהיה עם הבנייה החדשה של היכל התרבות.
סיפורי עצים, השקמים של גן יעקב
http://ichut.macam.ac.il/shimur.html#7
אוניברסיטת תל אביב
באוניברסיטת תל אביב שני גנים - בוטני וזואולוגי. הזואולוגי הוא גן מחקרי ולימודי, והביקור בו אפשרי בתאום בלבד. שטחו כ-30 דונם, רובם מדשאה מאוד גדולה שבה מסתובבים חופשי צבאים ועופות - בעיקר עופות מים. ייחודו של הגן הוא שיש בו בעלי חיים ארצישראליים בלבד. ניתן למצוא בו מגוון גדול של עופות (בעיקר דורסים) וחצר זוחלים ויונקים קטנים. אלא אם אתם מסתפקים בסיור וירטואלי באתר האינטרנט שלו, הביקור הוא רק בסיורים מודרכים. ניתן לקיים את הסיורים בכל ימות השבוע, והם אורכים עד שעתיים.
מי שמארגן את הסיורים הוא 'קמפוס טבע', גוף המגשר בין המחקר האקדמי בנושאי מדע טבע וסביבה לבין הציבור הרחב. מלבד ביקור לימוד בגן המחקר הזואולוגי, מציעים שם ביקור באוספי הטבע הלאומיים ובגנים הבוטניים הסמוכים.
בגנים הבוטניים גן לצומח ארץ ישראל, וכן צמחים מרחבי העולם. הגן האקולוגי הוא בבואה של נופי הצומח של ארץ ישראל, והוא מציע חוויה של טיול בנופי הארץ מצפון ועד נגב, על פי בתי הגידול השונים של הארץ. בנוסף יש בגנים הבוטניים יער גשם טרופי וחממת דקלים. שלא כמו הגן הזואולוגי, כאן אפשר פשוט להיכנס (מול שער 2 של האוניברסיטה), אך בכדי להינות באמת מן המקום, מומלץ מאוד לתאם ביקור מודרך.
הסיורים במקום מותאמים לרמת המשתתפים (החל בבני 4 וכלה בהדרכות למדריכי טבע), ומחירם משתנה. הגנים נסגרים ב-16:00, אך לעתים (בעיקר בקיץ) מתקיימים סיורים גם מאוחר יותר. ניתן לערוך סיור משולב בן כשלוש שעות בגנים הבוטניים והזואולוגי. באתר האינטרנט של קמפוס טבע קישורים לא רק לסיור הוירטואלי בגן אלא גם לשידור חי ממספר פינות בו: www.campusteva.tau.ac.il פרטים והרשמה: קמפוס טבע: 6405148- 03, teva@tauex.tau.ac.il
אבו כביר - גני הטבע
הרבה תהפוכות עברו על גני הטבע באבו כביר בעשרות השנים שהם שם. הגנים, זואולוגי ובוטני, הם פינה ירוקה ששוכנת - קצת מפתיע - ברחוב הרצל המוכר יותר בזכות הנגריות שלו. הגן הבוטני הא ארצישראלי, ומחולק על פי נופי הצומח של ארץ ישראל, איזור ההר, איזורי ביצה, ים המלח. גם הגן הזואולוגי, העיקרי מבין השניים, הוא לא ממש גן חיות. "אין פה קופים וג'ירפות, אלאן 120 סוגי חיות בר של ארץ ישראל", אומר מנהל המקום, רמי כהן. חלק מבעלי החיים מהלכים חופשי והמבקרים יכולים להאכילם, בעיקר ידועים השקנאים שמסתובבים. היונקים הגדולים (חזירים, שועלים, צבוע) דווקא בכלובים.
כהן מספר כי בעצם, מדובר בפינת הליטוף הראשונה בעיר. ראשיתם של הגנים כאן ב-1952 עם העברת גן צמחי הבר מהמקום בו בנו את היכל התרבות אל השטח שליד הכנסייה הרוסית באבו כביר. המקום השתייך שנים ארוכות לאוניברסיטת תל אביב, וכאן התפתחה המחלקה לזואולוגיה שלה. בסוף שנות השבעים עברה המחלקה לרמת אביב, והגנים - לניהול החברה להגנת הטבע. לפני שנים אחדות הוא כמעט וננטש נוכח גירעון הולך וגדל בקופתו. בעקבות התארגנות שנאבקה בסגירת המקום, הועברו הגנים לניהול חברת גני יהושוע, וכהן הוא זכיין מטעמה. בית החולים לחיות בר שהיה כאן נסגר.
במקום גם חדר זוחלים, פינות ליטוף ו'מתחם כיף', עם אפיית פיתות, פינות יצירה, צוות בידור, ואותם 'מתנפחים' בלתי נמנעים. לא שיא הטבע, אבל אטרקציה. "רק טבע לא מושך את הילדים מספיק", מסביר כהן ומציין כי המקום המיושן עומד לפני שיפוץ.
35 שקלים לילד, 20 למבוגר (הנחה לתושבי תל אביב). המחיר כולל את הביקור בשני הגנים, סיור מודרך בכל שעה וגם את מתחם הכיף. אפשר לקחת בחשבון ביקור בן חצי יום.
פתוח בימים בהם אין לימודים עד 17:00. 03-5188258
פארק הירקון הוא הכתם הירוק הכי גדול שתמצאו בתצלום אוויר של תל אביב. 1,400 דונם מדשאות, 1,200 דונם צמחייה, 400 דונם של מתקנים. בית קפה, 80 דונם אגם מים שאפשר לשוט בו, רכבת פארק, קילומטרים שבילי אופניים ושבילי הליכה, מתקני ספורט, פארק מים אחד (מימדיון), ולונה פארק בצמוד. הכניסה לפארק חופשית, אך יש בו כמה מקומות שהכניסה אליהם בתשלום.
הגנים
בנוסף לשלל האטרקציות יש בפארק קבוצת גנים מרשימה. הגדול שבגנים הוא 'גן הסלעים', 40 דונם עם מגוון סלעים שהובא מהחרמון ועד אילת. בכניסה לגן, דגם של אבן השתייה ומנהרת כניסה קניונית מרשימה. בין הסלעים נשתלו מאות מינים של צמחי ארץ ישראל שלוקטו מכל הארץ, והכל משולט שלטונים עם שמות הסלעים, הצמחים, ומקורם. שני גנים צמודים לגן הסלעים: גן הקקטוסים והגן הגזום. גן הקקטוסים, כשמו כן הוא. מלא קקטוסים. כ-50 אלף צמחים מ-3,500 מיני קקטוסים וסקולנטים (צמחים בשרניים), חלקם נדירים מאוד, שנשתלו בערוגות גדולות מכוסות טוף. בחממת הקקטוסים אוסף קקטוסים גדול, היא פתוחה לקהל, וניתן לרכוש בה ממגוון צמחי הגן.
למרות שאינו גדול כמו השניים האחרים, הגן הגזום, בן 15 הדונמים מרשים לא פחות. הגן משלב גינון פורמלי, גינון קלאסי וגינון ים-תיכוני. יש בו שילוב של ערוגות גיאומטריות ומזרקות מים, עם בריכות מים מזרקות ותעלות מים השואבות מן הגינון האיסלמי הקלאסי, וגם עם גינון פורמלי פחות, ים תיכוני, בו בולטים ההדרים, וטרסות הכרמים. בגן שולבו גם פריטים ארכיאולוגים ופסיפסים מההיסטוריה של הארץ. את שלושת הגנים תכנן האדריכל גדעון שריג, ובמסגרת הפרטת המרחב הציבורי הם משמשים גם לאירועים פרטיים.
הגן הטרופי נפרד מהשלושה האחרים. אם מישהו מתגעגע לטרק שעשה באחד האיזורים הטרופיים - שלא יגיע לכאן. זה רק מגביר את הגעגוע. 20 דונם של צמחייה טרופית עשירה, שבילי הליכה, בריכות מים לדגים, עופות וצמחי מים. השבילים בחלקם צרים ומתפתלים ובחלקם שבילי עץ מוגבהים מעל פני האדמה, המדגישים את החוויה הטרופית ומאפשרים התרשמות מהצמחייה מזוויות שונות. האיזורים הטרופיים מאופיינים בטמפרטורה ובלחות גבוהות וקבועות כל ימות השנה, וגידול הצמחייה הטרופית מתאפשר בין היתר בזכות היער הרב-שכבתי צפוף שנוצר כאן, ובאמצעות סככות צל והשקייה תכופה. גם כאן משתלת מכירה ולצדה חממת סחלבים ייחודית בה שולבו הפרחים המיוחדים בצמחייה טרופית ובה צמחים טורפים.
א-ה 10-14:30; ו' 10-13:30; ש' 10-15:30. כרטיס משולב לארבעת הגנים עולה סכום סמלי של 10 שקלים. בפועל, בסתם יום של חול, איש לא גבה תשלום בכניסה. טלפון: 03-6422828
7 טחנות
באתר 'שבע טחנות' נחשפה המערבית מחמש טחנות הקמח שנבנו לאורך הירקון בתקופה העות'מאנית. בגדול מ-3 בנייני הטחנה באתר, היה מכלול בן 7 זוגות של אבני רחיים ומכאן שמו. המכלול הוקם במאה ה-19 על גבי שרידים קדומים יותר, ופעל עד תרפ"ו. כ-300 מטר מזרחית לאתר, ניתן למצוא על גדת הנחל שריד למנוע דיזל אשר שימש לשאיבת מימיו. לפני שנים אחדות חשף המשרד לאיכות הסביבה את הטחנה וחיזק את אבניה למען לא יתמוטטו, ובמקום גם פרויקט הדגמה חינוכי לבניית בריכות טיהור ביולוגי של מים באמצעות צמחייה.
המקום הוא גבולו של הירקון המלוח. התחתון משלושת חלקי הירקון מתחיל כאן ונמשך עד לשפך הנהר בערוץ חפור המלא מי-ים. העניין רב יש בעופות הרבים כאן. בסקר שנערך בפארק נתגלו כ-124 מיני עופות שחיים או עוברים כאן. חלקם מינים פולשים. "אם אתה רוצה לראות ברווזים תבוא באוקטובר", מפטירה הצעירה שמדריכה את בני הנוער שמתכוננים לבחינה באקולוגיה. סוף סוף אני יודע לאן הולכים הברווזים כשהאגם קופא. לכאן.
סמוך לטחנות שכן כפר ערבי בשם ג'רישה (או גריסה), וכעת ניצב כאן תל גריסה בו שרידי ישובים קדומים, מ-2,000 לפנה"ס ועד המאה ה-12. בחפירות שנעשו במקום נתגלו שרידי מערכות ביצורים של עיר כנענית, ארמונות ומפעל מים, שמה שניתן לראות ממנו בקלות היא הבאר – פיר עגול בקוטר של כ-6 מטרים שנחצב בסלע הרך (להיזהר, להיזהר). גבעת הכורכר נקראת גם גבעת נפוליאון – על שום חלקה במצור נפוליאון על יפו, במדרון המזרחי שלה פורחים בסוף הקיץ חצבים רבים מאוד.
עוד בסמוך, יער 'ראש ציפור', יער בן 500 דונם בו הוכשרו לפני כשלוש שנים מסלול ריצה ומסלול אופניים מעגליים מוסדרים ומשולטים, והכי חשוב לילדים - גן ההרפתקאות, אטרקציה גדולה שנבנתה כאן. השם "ראש ציפור" ניתן ליער בשל צורתו: במבט אווירי מתקבל במפגש נחל הירקון עם נתיב האיילון התוחמים את הפארק מראה של ראש ציפור. שלא כמו בחלקים נרחבים של הפארק, כאן אין מדשאות אלא יער ובו מתקנים בין עצי האיקליפטוס והסייסם הודי (עץ שדרות דוחה במיוחד). ביער הוצבו גם שולחנות פיקניק, ספסלים, ומתקני משחק. רואים כאן שקק"ל מעורבת. בעיקר למי שוויתר על האתר הארכיאולוגי כדאי לטפס אל המצפור, רחבת תצפית שהוכשרה על גבעה מלאכותית שהוקמה במקום משאריות עפר. אפשר להעפיל לפסגה לתצפית על גוש דן גם בשביל האופניים.
פארק דרום (בגין)
בקצה הדרומי של העיר, ליד שכונת הארגזים, גובל בשטחי חקלאות האח הקטן של פארק הירקון, פארק דרום. 500 דונם של מדשאות ועצים, ספורטק ופינת חי, מתקני משחקים ושירותים, ושני אגמים: אחד לציפורים ואחד לסקי מים בכבלים. היחידי בארץ. מה שאפשר לעשות כאן הוא ללמוד לעשות סקי מים מבלי להיזדקק לסירה (ולאגם תואם). המוטו, על פי אתר האינטרנט שלהם הוא עממיות ובטיחות. אולי כחלק מהעממיות שלו, המקום נקרא בפשטות 'סקי מים בכבלים', והוא מתאים לכל המשפחה, למתחילים, למתקדמים, ולמקצוענים. המחיר המרבי (חד פעמי, למבוגר נטול הנחות, בשבת) מגיע ל-83 שקלים לשעת גלישה.
בשנים הקרובות אמור הפארק להכפיל את גודלו ולהתחבר לפארק המטרופוליני החדש של ישראל. פארק איילון ישתרע על פני 5,000 דונם - ממקווה ישראל דרך פארק דרום ונחל איילון עד נחל שפירים וכולל את אתר חירייה - וישמש, למגיעים מנמל התעופה לתל אביב, כשער הירוק של ישראל.
סקי מים בכבלים. פארק דרום ע"ש מנחם בגין. ביולי אוגוסט פתוח מ- 9:00 עד חצות., אתר: www.waterski.co.il/ טלפון: 03-7391167
עוד אטרקציות בגני יהושע:
"אגם הפארק". השכרת סירות, 60 שקל לשעה, כל יום עד 10 בלילה. (זה קצת יותר יקר, אבל אפשר גם לשוט בנחל) 03-6420541, http://www.parkfun.co.il/
הצפארי, פארק ציפורים ענק (30 דונם) המציע לא רק מפגש עם מגוון ציפורים וזוחלים אלא גם קרקס של תוכים, פינות ליטוף ובנוסף אתר שעשועים לילדים (ג'ונגה ג'ונגה): סולמות וחבלים אומגה, מבוך, בריכות כדורים ומזרוני אוויר. 49 שקלים מגיל שנתיים. באתר של הצפארי ממליצים 3-4 שעות לביקור. www.zapari.co.il, טלפון: 03-6422888
חוף הים
הריאה הירוקה באמת של תל אביב היא חוף הים. בסופו של דבר, התפר עם הים הוא המקום בו עיר החוף משיקה לטבע. ירוק, הרי, זה לא רק צבע, והמושג מושפע ממקומות בהם טבע ירוק תמיד. צבעה הטבעי של תל אביב הוא כחול וצהוב לבן של ים. אמנם יש בה עוד כמה שיקמים ירוקות, אך על פי רוב הטבעי אינו ירוק, והירוק אינו טבעי אלא מדשאות מלאכותיות.
מטבע הדברים, אין הרבה ירוק על קו החוף. להוציא את מה שנוהגים לעשן שם (בעיקר בקצוות החוף). עם זאת, ביום ובלילה, בקיץ ובחורף, קו הגבול בין אדם לטבע תמיד שם, לצדה של הטיילת הארוכה. המדוזות המציקות, הקומורנים שמתיישבים בחורף על שוברי הגלים, הדגה, הדייגים. חוף הים הוא המקום אליו נמלטים האלפים לשאוף מעט רוח מערבית מאוויר נקי ותחושת מרחקים. בחוף הצוק (בתשלום!) הרחיבו לאחרונה את המדשאות ויש לא מעט מקום על הדשא קרוב לקו המים. כך גם בגן צ'רלס קלור שבחוף הדרומי של העיר. שם החוף פתוח, אך ממש בסמוך כביש ראשי למדי.
שדרות
לתל אביב כמה וכמה שדרות ירוקות, נעימות לטיול ולישיבה. בשנים האחרונות גובר השימוש ברצועה הירוקה שבין נתיבי התנועה של רוטשילד, בן גוריון, בן ציון או ח"ן (זה חיים נחמן). נתיבי אופניים הוכשרו, פינות משחק, יצירות אומנות, דשא, פרחים, ספסלים. 44 מיליון שקל השקיעה העירייה בשנים האחרונות בשיפור התשתיות בשדרות העיר ובפיתוחן. הטיפוח, יחד עם תכונות השדרה הבסיסיות, החזירו בחמש השנים האחרונות לה את תפקידה כמקום מפגש ובילוי. גן אחד ארוך.
אפשר לחשוב על קו שמתחיל בנוה צדק, נמשך לאורך רוטשיליד עד הבימה, עובר בגן יעקב (ע"ע), ויורד משם לשדרות ח"ן המתחברות לשדרות בן גוריון המובילות לים. שדרות בן ציון הן מפלט ראוי באיזור דיזינגוף סנטר, וישנן גם שדרות ירושלים ביפו, ושדרות נורדאו בצפון. אפשר גם לחשוב על קו שמתחיל ברוטשילד ונגמר ברוטשילד. עם מדריך טוב לתולדות העיר, מדובר לפחות בחצי יום של היכרות עם תל אביב הקטנה והקטנה פחות. אדריכלות, תרבות, אנשים. יום אחד - קרוב משזה נדמה - זה ייגמר. כלי הרכב לא ייפלטו פיח אלא דברים אחרים, ואז יהיה התענוג של ממש בשדרות.
רכס הכורכר
אחד הדברים הנחמדים בטבע העירוני הוא זמינותו. אין צורך בצעידה ארוכה או ברכב שטח, המסעדה הקרובה, המוזיאון, בית המלון, כולם במרחק הליכה. שלא להזכיר את הקלות שבמציאת המקום. רוב רובם של רכסי הכורכר של תל אביב כוסו בטון, אך בצפון העיר, מעל חוף הרחצה הנפרד, נותר מצוק כורכור אחרון עם צמחיית חוף טבעית.
בראש המצוק, גן העצמאות, שהיה במשך שנים ארוכות מקום המפגש העיקרי של הקהילה ההומו-לסבית. בניגוד גמור לתדמיתו התוססת, הגן עצמו יבשושי משהו. אשלים, קוצים של יוקה ושל אגבה, ומאובקות כללית באוויר. בחלק המערבי פסל הציפור הטסה מראש המצוק (אנדרטה לדוד שפרינצק ומתתיהו סוקניק שמטוסם הופל בקרב הגנה על העירבמלחמת 48), תצפית, ויותר צמחיית חוף. במשך השנה אפשר למצוא פה את נר הלילה, הקרתימון, העדעד, האהל, ובסוף הקיץ את אחד היפים שבפרחי החוף - החבצלת.
לתחתית המצוק ניתן להגיע מרחוב חבקוק הנביא או מכיוון כיכר אתרים, לגן שבראשו כניסות אחדות מרחוב הירקון.
הסוף של החוף
רכס כורכר טבעי ומרשים לא פחות נמצא בצפון הרחוק, בין חוף תל ברוך לבין חוף הצוק. העיר אמנם בדרכה הנה (11,000 יחידות דיור כמדומני), אך בינתיים אפילו מאורות שועלים נותרו כאן. חוף ים עם טבלאות גידוד, חיי חולות עשירים, וגם תחביבי חולות של עשירים - טרקטורונים, ג'יפים. החוף אינו נוח לרחצה וברוב ימות השנה אין בו איש, רק עופות מים, דגיגים וסרטנים. מעל, במקומות שטרם נדרסו, נותרה צמחיית בר מגוונת. ציפורים צבעוניות במיוחד, שרקרקים, מקננות בגומחות שבמצוק הרך. בתל רקית הסמןך שוכן בסיס צבאי שניתן לזהות בנקל ע"פ האנטנות הרבות המשמשות מקום מנוחה לציפורים הרבות פה.
הכי טוב להשאיר את הרכב ליד תחנת פז למד שברחוב 2040.
לגזור ולשמור - נרקיסים בגלילות
ריכוז הנרקיסים הגדול ביותר במרכז הארץ נמצא בתל אביב. כעת אמנם קשה לתאר את עמק גלילות היבש כביצה, אבל הגשמים בוא יבואו, ועמם ההצפות. נוכח סגירת חוות הגז של פי גלילות, בניית הגשר החדש בצומת גלילות, ותוכניות הפינוי של החווה והבינוי של המרחב, קצת קשה לתת כיוונים. מה שכן ניתן לומר זה שהשטח שמתכסה נרקיסים בחורף הוא המשטח הענקי שבין נתיבי איילון לבין פי גלילות. מעט מדרום לו, במקום שניבט אף הוא בנסיעה דרומה בנתיבי איילון, שוכן אתר מערות אפקה, אתר קבורה שומרוני. שם אפשר יהיה לראות בעוד שבועות אחדים חצבים, ובחורף יפרחו כאן לא רק כלניות, אלא גם אירוס ארגמן שהחמרה והכורכר בית גידולו הם, ופרחי בר רבים אחרים. כמו כן חיים כאן מינים רבים של יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים.
זהו אחד מ-26 אתרים במפת הטבע העירוני של תל אביב שפרסמו החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. בימים אלו נדונה תוכנית מתאר חדשה למחוז תל אביב, התוכנית היחידה מסוגה שלא הוגדר בה הסטטוס 'אתר טבע עירוני'. פירושו של דבר הוא שאלמלא יקבל שם מישהו שכל, לנרקיסים הללו, כמו גם לאתרי טבע אחרים בעיר, לא נותרו שנים רבות.
לאתר מערות אפקה קל להגיע מכיוון פינת הרחובות דרזנר וגרונר ברמת אביב ג'. לנרקיסים מגיעים גם מכיוון דרך נמיר, בדרך היורדת ימינה (מזרחה) כקילומטר לפני מחלף גלילות.
גן השקמים
אחד הגנים הקטנים והסמליים בתל אביב הוא גן יעקב. כן, זהו גן השקמים. שאריותיו ליתר דיוק. בשנת 1940 הוקם גן לאקלום צמחי בר בין השקמים שגדלו על הגבעה שהיתה במקום בו ניצב תיאטרון הבימה. המקום שימש גם כחווה חקלאית לימודית. בשנות ה-50 הועבר הגן לאבו-כביר שם נמצא עד היום הגן הבוטני (ע"ע). "במלוא תנופת בניין הבימה, הבולדוזרים נגסו בגבעה ונותרו עליה שלושה עצי שקמה שרידים מגן השקמים הגדול והידוע", מספר האגרונום ישראל גלון, שעוסק בשימור עצים עתיקים. "השקמים נשארו בין המוסדות שנבנו: הבימה, היכל התרבות ומוזיאון הלנה רובינשטיין".
נראה ששני עצי השקמה העתיקים כבר מילאו את ימיהם על פני האדמה. אך האדם, שהעץ אולי לא יקר לו אך זכרונותיו חשובים, עושה להחייאתם. הגזעים העתיקים והחלולים מולאו בטון מזוין, למען יאריכון ימיו. הגן קטן, גינה ממש, הוא גן פנימי, דו מפלסי, המקשר בין שלושת המוסדות. המקום קצת מוזנח ומאוד קסום. מומלץ מאוד לבקר, מה גם שנראה שגם הוא לא יהיה כשהיה עם הבנייה החדשה של היכל התרבות.
סיפורי עצים, השקמים של גן יעקב
http://ichut.macam.ac.il/shimur.html#7
אוניברסיטת תל אביב
באוניברסיטת תל אביב שני גנים - בוטני וזואולוגי. הזואולוגי הוא גן מחקרי ולימודי, והביקור בו אפשרי בתאום בלבד. שטחו כ-30 דונם, רובם מדשאה מאוד גדולה שבה מסתובבים חופשי צבאים ועופות - בעיקר עופות מים. ייחודו של הגן הוא שיש בו בעלי חיים ארצישראליים בלבד. ניתן למצוא בו מגוון גדול של עופות (בעיקר דורסים) וחצר זוחלים ויונקים קטנים. אלא אם אתם מסתפקים בסיור וירטואלי באתר האינטרנט שלו, הביקור הוא רק בסיורים מודרכים. ניתן לקיים את הסיורים בכל ימות השבוע, והם אורכים עד שעתיים.
מי שמארגן את הסיורים הוא 'קמפוס טבע', גוף המגשר בין המחקר האקדמי בנושאי מדע טבע וסביבה לבין הציבור הרחב. מלבד ביקור לימוד בגן המחקר הזואולוגי, מציעים שם ביקור באוספי הטבע הלאומיים ובגנים הבוטניים הסמוכים.
בגנים הבוטניים גן לצומח ארץ ישראל, וכן צמחים מרחבי העולם. הגן האקולוגי הוא בבואה של נופי הצומח של ארץ ישראל, והוא מציע חוויה של טיול בנופי הארץ מצפון ועד נגב, על פי בתי הגידול השונים של הארץ. בנוסף יש בגנים הבוטניים יער גשם טרופי וחממת דקלים. שלא כמו הגן הזואולוגי, כאן אפשר פשוט להיכנס (מול שער 2 של האוניברסיטה), אך בכדי להינות באמת מן המקום, מומלץ מאוד לתאם ביקור מודרך.
הסיורים במקום מותאמים לרמת המשתתפים (החל בבני 4 וכלה בהדרכות למדריכי טבע), ומחירם משתנה. הגנים נסגרים ב-16:00, אך לעתים (בעיקר בקיץ) מתקיימים סיורים גם מאוחר יותר. ניתן לערוך סיור משולב בן כשלוש שעות בגנים הבוטניים והזואולוגי. באתר האינטרנט של קמפוס טבע קישורים לא רק לסיור הוירטואלי בגן אלא גם לשידור חי ממספר פינות בו: www.campusteva.tau.ac.il פרטים והרשמה: קמפוס טבע: 6405148- 03, teva@tauex.tau.ac.il
אבו כביר - גני הטבע
הרבה תהפוכות עברו על גני הטבע באבו כביר בעשרות השנים שהם שם. הגנים, זואולוגי ובוטני, הם פינה ירוקה ששוכנת - קצת מפתיע - ברחוב הרצל המוכר יותר בזכות הנגריות שלו. הגן הבוטני הא ארצישראלי, ומחולק על פי נופי הצומח של ארץ ישראל, איזור ההר, איזורי ביצה, ים המלח. גם הגן הזואולוגי, העיקרי מבין השניים, הוא לא ממש גן חיות. "אין פה קופים וג'ירפות, אלאן 120 סוגי חיות בר של ארץ ישראל", אומר מנהל המקום, רמי כהן. חלק מבעלי החיים מהלכים חופשי והמבקרים יכולים להאכילם, בעיקר ידועים השקנאים שמסתובבים. היונקים הגדולים (חזירים, שועלים, צבוע) דווקא בכלובים.
כהן מספר כי בעצם, מדובר בפינת הליטוף הראשונה בעיר. ראשיתם של הגנים כאן ב-1952 עם העברת גן צמחי הבר מהמקום בו בנו את היכל התרבות אל השטח שליד הכנסייה הרוסית באבו כביר. המקום השתייך שנים ארוכות לאוניברסיטת תל אביב, וכאן התפתחה המחלקה לזואולוגיה שלה. בסוף שנות השבעים עברה המחלקה לרמת אביב, והגנים - לניהול החברה להגנת הטבע. לפני שנים אחדות הוא כמעט וננטש נוכח גירעון הולך וגדל בקופתו. בעקבות התארגנות שנאבקה בסגירת המקום, הועברו הגנים לניהול חברת גני יהושוע, וכהן הוא זכיין מטעמה. בית החולים לחיות בר שהיה כאן נסגר.
במקום גם חדר זוחלים, פינות ליטוף ו'מתחם כיף', עם אפיית פיתות, פינות יצירה, צוות בידור, ואותם 'מתנפחים' בלתי נמנעים. לא שיא הטבע, אבל אטרקציה. "רק טבע לא מושך את הילדים מספיק", מסביר כהן ומציין כי המקום המיושן עומד לפני שיפוץ.
35 שקלים לילד, 20 למבוגר (הנחה לתושבי תל אביב). המחיר כולל את הביקור בשני הגנים, סיור מודרך בכל שעה וגם את מתחם הכיף. אפשר לקחת בחשבון ביקור בן חצי יום.
פתוח בימים בהם אין לימודים עד 17:00. 03-5188258