פורסם 15/6/2006. ויש גם וידאו
ואפילו תגובה אחרי השידור
הטיול לחורבת בית נתיף היה מעיין ביקור השלמה לטיול הבוסתנים מלפני שנתיים. אז ויתרנו (דורית ועמי מהקק"ל ואני), על הכפר הזה שבוסתניו מרובים מרובים. מדובר בבוסתנים שנתנו צל ופרי למשהו כמו 3,000 תושבים שגרו כאן עד ה-21 באוקטובר 48. הרבה עצים. כבר בכתבה ההיא ביקשתי, ואני מבקש שוב: ברור כי הנושא טעון פוליטית, מאוד טעון פוליטית, ובכל זאת בקשה: את התגובות בעניין כן נקבא לא נקבא, זכות השיבה, זכות השבעה, וזכות השיבא אנא השאירו בעמודי החדשות. כי בינתיים לפחות, הפרי מבשיל על העצים והשיחים ואין קוטף. עניינו כאן (גם אם יש פה יותר משמץ של טמינת הראש בחול) הוא היכן ניתן למצוא בוסתן משיב נפש בו אפשר להתיישב תחת איזו גפן או תאנה לכוס קפה בטרם שלכת, כשהילדים מתרגלים קטיף עצמי.
זה גם מקום מצויין בו יכולים הילדים לתרגל גם זיהוי ציפורים. אני שמח שהגעתי עם שחר. אוטוטו יתחילו הדחפורים את יומם, ועתה עוד ניתן לשמוע את ציוץ הציפורים בכל עבר. 57 מיני ציפורים נמצאו פה בסקר שערכה החל"ט. זה המון, אבל להוציא איזו דוכיפת או יונה הן נראות לי כמעט אותו דבר כולן - רק נשמעות שונות אלו מאלו. שועל עובר לומר בוקר טוב.
בדואי זקן שמגיע על החמור מבסוט אלחמדאלללה על הבוקר. הוא קושר את החמור עבור הילדים שתיכך יבואו עם הצאן, ובאשר לשאלתי הוא אומר שאני מוזמן לחנות אצלם, איך שאני רוצה. יש פה הרבה אנשים שמסתובבים הוא אומר, ואני, אולי מפאת השעה המוטרפת, לא יורד לסוף דעתו, ובוחר להחנות דווקא מצדו השני של הרכס, בצלו של אורן גדול במיוחד מתחת לרמת בית שמש.
בוקר מלנכולי. נדמה לי שהייתי פה כבר, אותה אבן ואותם זיתים, אותן תאנים עתיקות, ואותם חרובים זקנים ומפותלי גזע. הפרחים חוזרים על עצמם, וכך גם הפרפרים, שבעה או שמונה מינים שמכניסים קצת תנועה באוויר הבוקר העומד. אני מתנחם בכך שזוהי עונתו של הצלף, בעיני אחד היפים שבפרחים. אין לי לב לקטוף מניצניי הצלפים כדי לנסות להחמיץ, למרות שאני יודע שהולכים להרוס כאן, שלשיחים הללו איו אפילו צא'נס לגמור בתור זרדים לבערה. הם ייעקרו עם יישור השטח, ייבחשו באדמה, ובמקרה הטוב יירקבו לקומפוסט מתחת לאיזו גינה ציבורית מושקית ומדושנת יתר על המידה.
חבר'ה, זה חדשות ישנות. תחת הערך 'בית נתיף' במדריך ישראל (אנציקלופדיה, לא אתר אינטרנט), כתוב "החורבה ובוסתניה הולכים ונהרסים בשל בניית השכונות העירוניות של רמת בית שמש". אין חדש, תוכניות מאושרות זה עשור וחצי, ורק הזמן שנותר לשנותן הולך ואוזל. מאות הדונמים הספורים שיישומרו מכל השטח הגדול הם בדיחה עצובה. שטח ענק קראתי שמדובר בעשרתאלפים יחידות דיור, שאומרים להוסיף פה, משהו כמו 40-50 אלף איש. עיר.
עוד מעט השמש תעלה עוד מעט, האוויר יתחיל לנוע, הרועים יוציאו את העדרים למרעה, צבאים יחלפו על מנת לשמח אותי, ומערכות מים מרשימות חצובות בסלע ייגרמו שוב להתעניין במה שהולכים להרוס פה. והנה גת שממלאת את תפקידה ומזכירה לי שלא חורבות של כפר ערבי יש כאן אלא שכבות שכבות, תקופות תקופות. בימי בית שני היה פה מרכז פלך (טופרכיה) שאספסיאנוס העלה באש במסעו בשנת 67 לספה"נ. נרות בית נתיף הנחשבים לאחת הקבוצות המעניינות ביותר של נרות ארץ-ישראל מסוף התקופה הרומית. מאיפה אנחנו יודעים? נכון ילדים, בגת דורכים ענבים, מהם עושים יין. ומה זה אומר? נכון. שלא רק מוסלמים גרו פה. אני בעיקר תמה איך לא שיסו בהם את אתרא קדישא. הרי האיזור מלא מערות קבורה, וידוע שגרו פה יהודים.
היום גרות פה ציפורים. אני מצליח לצלם איזו ציפור שלא רואים אצלי בשכונה וגם אחר כך לגלות בבית כי מדובר בחנקן אדום ראש. שיהיה. למרות מה שרואים בשוק, רוב השקדים כאן כבר קשים מדי בכדי לאכול אותם ירוקים. שקדי השנה שעברה עוד על העצים, אך כבר אינם ראויים למאכל. בכל זאת, זו ההדמנות להכניס את העניין עצה בעניין השקדים המרים: לטעום רק פינה, ולחכות. משום מה למרירות השקד לוקח זמן רב עד שהיא עולה, לפעמים אפשר להספיק לתקוע גם שקד שני עד שזה מכה: זה עץ של שקדים מרים (כך רובם).
היום כבר עלה, ואנחנו בנקודה. לא הגבעה שמסומנת במפות כחרבת בית נטיף, אלא בחורבות שנקראות כך בדיוק בפי כל, שתיים ורבע גבעות צפונה, עדיין על השביל האדום. שלושה או ארבעה אורנים, מערכות מים חצובות, השום האזוב המרווה והצבר פורחים, גת, מערות קבורה, חרוב גדול, מים בבורות המים, מדרגות היורדות למשהו שנראה כמו מקווה, ומחצבה אחת שמכערת את הנוף ממול. זית, תאנה, רימון.
הפטישים שחוצבים את מעט ההר שעוד נותר בתחום רמת בית שמש נותנים בראש. ליד המים אני מראה לאוהד הצלם פרפר כחול קטן-קטן. "תראה", אני אומר לו, "מקסימום עשר שניות והוא יושב לנוח, ותוכל לצלם". שלוש שניות, והופ - טאצ'דאון. זבוב טורף תופס אותו באוויר מנחית אותו על אבן על הגב, והולך לאכול אותו בלי מלח. צהרי יום כמעט, ורוח נעימה נושבת. כשבאים מהחוף המהביל ממש ממש נעים פה. מתחתינו, ממערב, ואדי בכל גווני הירוק שהולך להיות הראשון שייבנה, עניין חודשים ספורים, אומרים. בינתיים, מישהו שובר לי את השמשה של המכונית בשביל הרדיו-דיסק. "יש פה הרבה אנשים שמסתובבים", אמר הבדואי הזקן והתכוון לכך, לא שמדובר במקום הומה בו גנבים לא יכולים לפעול באין רואה. בלי שום קשר לכך אנחנו מוותרים על הניסיון לראות שוב את הצבאים. היום כבר עלה, וחם מדי לזה. אוהד מגיע למכונית לפני ויש לו גם שתי בשורות טובות, הוא מצא מערת קבורה טובה לצילום, וגם באר מים יפה, ממש פה, מתחת לדקל. אם היו לנו תוכניות לראות עוד דבר או שניים הם מתחלפות במשטרת בית שמש.
היומנאית מסרבת להאמין שפרצו לנו לרכב ברמת בית שמש, וזה מביא אותי לחשוב מחשבות טובות על המקום הזה שכל בנותיו מסתובבות באותה חולצה בתכלת מזעזע. אולי באמת ניתן להפוך את הקערה על פיה. בטוח שלאנשים כאן אכפת מהטבע, ובעיקר מהמורשת שיש בגבעות שליד ביתם. הרי לשם מה באו מאמריקה? התוכניות לחרע את ההרים האלה נעשו בימי העלייה הגדולה, אז תכננו 250 אלף תושבים לבית שמש העולים לא הגיעו הנה, והיום התוכניות אחרות לגמרי. כבר אז היה ברור שמדובר בהקרבת שטח איכותי במיוחד, על מנת למצוא פתרון לכל אותם עולים שאין להם מקום לגור. מאז השתנה תפישת התכנון שינוי של ממש, וההכרה בחשיבותם של השטחים הפתוחים עלתה לאין שיעור. למנהל התכנון, כך אומר ד"ר רפי לטנר מהפורום לשימור גבעות בית נתיף, אין התנגדות לשינוי בתוכניות. כל מה שצריך הוא שהעירייה תבקש לשנות אותן ולהקים בגבעות גן לאומי. כמה פשוט. אם לא היו דופקים לי גם את ערכת הקפה, עוד הייתי מאמין שמשהו טוב יכול לצמוח מכל זה.
איפה זה? בין רמת בית שמש לעמק האלה. שביל מסומן אדום יוצא צפונה מצומת עציונה, לכיוון חרבת בית נטיף של המפות (זהירות השטח מלא בורות מים רובם מכוסים באופן מאולתר). השביל האדום ממשיך עד חרבת בית נתיף "העממית" אליה ניתן להגיע גם מכיוון רמת בית שמש. אם נכנסים מכיוון כביש 38 ונצמדים לימין כל הזמן, בכיכר התנועה השלישי (בקצה העיר), יורדת דרך העפר לכיוון עמק עם דקלים (תחתיהם נחבאות בארות) מהעמק עולה שביל המתחבר לשביל האדום הנ"ל. אם יש לכם משקפת צפרים, אל תשאירו אותה בבית.
קישורים
אתר למען שימור בית נתיף
http://shlomo.port5.com/beitnatif/
עצומה
http://www.ipetitions.com/petition/save_beit_natif/
רגע לפני שהורסים את ביתם הפורח של הצבי, השועל והחנקן, הארץ 15/7/2005
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=599304
וואלה! חדשות - גבעות בית שמש נעלמות -
חלק א' http://news.walla.co.il/?w=/5/889900
חלק ב' http://news.walla.co.il/?w=//894644
"באר התקווה" - מרכז פעיל לחקר הסביבה ברמת בית שמש
http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=arowndYou%5El403&enZone=jer_education&enVersion=0&
נר השמן
http://research.haifa.ac.il/~hecht/OilLamp_H.htm
. .
נדמה לי שטרחנו והטרחנו לשוא, דובר עיריית בית שמש, יהודה גור אריה, חוזר אלי לוודא שתגובתו הגיעה באי מייל. מכיוון שאין לי פקס (יערות הגשם, יו נואו), נאלצתי להקליד שנית:
תוכנית בש' 200 שאושרה על ידי משרד הבינוי ייעדה שטחים מדרום לנחל ירמות לבינוי שטחי מגורים. השגות ורעיונות שהוגשו עי רט"ג סותרים תוכנית זו.
שינויים בתוכניות הסטטוטוריות דורש שינוי בתוכנית המתאר ש'200
החומר הנדון נמסר למנהל התכנון. נכון לעכשיו טרם הונחה על שולחן מהנדס העיר התייחסות מנהל התכנון לנושא דנן...
העירייה, בקיצור, לא יודעת שבידה למנוע את הבנייה, או לכל הפחות משחקת אותה לא יודעת. תארו לעצמכם: הם רוצים לגדול.
