הרבה שריפות היו בצפון. בסך הכל טופלו בשטחי שמורות הטבע והגנים הלאומיים כ-50 שריפות שנגרמו הממלחמה, כך על פי דיווח של המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה. כ-40 אלף דונם נשרפו, רובם של חורש ים תיכוני ובתה עשבונית, 14 אלף מהם בשטחי שמורות וגנים לאומיים. הפגיעה הייתה בגולן ובגליל, בעיקר בגליל העליון, ופגיעה קשה במיוחד הייתה בשמורת הר מירון בה נשרפו כ-1200 דונם, שהם כ-15% משטח היער.
http://www.ios.org.il/site/pdf/war_2006_madan_1.pdf
הקרן הקייימת מדווחת על פגיעה קשה של האש בשטחיה. למעלה מ-12 אלף דונם יער נטוע, בהם היו נטועים יותר מ- 750 אלף עצים, נשרפו. אלונים, אורנים, אלות, אורנים, ברושים, אורנים, אורנים ואורנים עלו באש כתוצאה מפגיעת רקטות ביערות. בנוסף נשרפו כ- 50,000 דונם שטחי מרעה. את הפגיעה הקשה ביותר ספג היער ברכס הרי נפתלי שמעל קריית שמונה: כשלושה רבעים מן היער (7,500 דונם) נשרפו. ביערות ביריה וביער בית קשת נשרפו למעלה מ-2000 דונם.
ביקור בשטחים החרוכים, חסרי החיים, לא מסגיר ולו במעט את הדרמה שהתחוללה כאן במשך הקיץ, אין זכר למלחמתם של בני האדם באש שאחזה בעציהם, וגם לא לזוחלים, ליונקים הקטנים, לאפרוחים ולגוזלים שנלכדו בלהבות. בני המזל שהצליחו להימלט מפני האש אך נותרו ללא בית גידול, לא כאן וגם לא העופרים הצעירים שהאש הפרידה מאמותיהן. העצים המפוייחים הם זכר לאש, אך לא להיסטריית היער הבוער.
