בדרך, עצרנו להיפרד מהשקמה הגדולה שבצומת חולון. עץ באמת מרשים, שעומד מימין לנתיב התנועה מזרחה, לכיוון רמלה, ועליו תלוי פנס גדול שאולי מאיר אותו בערבים. שלא כמו עצים אחרים, השקמים אינם עצי בר בארץ. מקורם באפריקה, תפוצתם הטבעית מגיעה עד מצרים, ואילו כאן, בהיעדר מאביקים, הם לא מזריעים את עצמם. אי אפשר להעריך את גילם ללא בדיקת פחמן 14 של ליבת הגזע, ומומחים לעצים עתיקים אומרים בפירוש שלא יודעים בת כמה השקמה המרשימה של צומת חולון שעומדת על תווי הרכבת המתוכנן.
עץ רחב גזע שהסתעפות אחת שלו כבר חלולה לגמרי, וספק רב אם היא תשרוד את ההעתקה המתוכננת לה. בדרך כלל, כאשר מעתיקים עצים, מעבירים את הגזע, עם מעט ענפים ומעט שורשים - ומתפללים שיישרוד את הטראומה. בינתיים, בוטל אישור ההעתקה שקיבל הקבלן לשקמה זו, בדרישה שהעץ יוזז בטכניקה מורכבת ויקרה עוד יותר מהנהוג - עם פגיעה פחותה בנוף שלו ובשורשיו. שלא תהיינה אי הבנות: שורשי השקמה מעמיקים 20 או 30 מטר אל תוך האדמה, בכל מקרה הם לא יוצאו בשלמותם.
נדמה כי ההעתקה היא אחת הצרות של שוחרי השימור. סוללים? בונים? חוצבים? יש משהו חשוב או יפה על הדרך? אין בעייה - נזיז. כלניות או אירוסים, עצים עתיקים או בניינים לשימור, מזיזים. אולי דלות רוחנית שלא מכירה בחשיבותו של המקום, אך איזה און, כמה כוח, הכל יכול האדם. והעץ? מה אכפת לו לעץ.
איתרע מזלה של השקמה בצומת חולון שעבודות הפיתוח בסביבתה מתרחשות עתה ולא, נניח, בעוד 3 או 4 שנים. זאת מכיוון שבימים אלו מקודמת יוזמה חדשה להגנת עצים שכמותה. הרעיון הוא שמלבד הגנת מינים (ופיקוס השקמה הוא אכן מין מוגן על פי חוק), יינתן לעצים פרטניים בעלי ייחוד, מעמד של עץ לשימור - בדומה למעמד שיש למבנים לשימור. את מלוא הקרדיט לנושא, נותנים כל הפעילים בתחום ובכלל זה אנשי הקק"ל דווקא לאיש משרד החקלאות ישראל גלון. גלון, עוקב זה שנים אחר עצים בוגרים בישראל, ואשתקד הוציא לאור את החוברת עצים בוגרים בישראל. את רשימת 1500 העצים ניתן למצוא בפורמט נוח יותר בעמוד אודות פרוייקט השימור שבאתר האינטנרט של האירגון לגננות ולנוף בישראל. אם יש איזה עץ מיוחד שאתם מכירים - ולא מוצאים אותו ברשימה, יש שם גם כתובת דואר אלקטרוני בה ניתן לדווח על העץ. בהקשר זה אולי כדאי להזכיר כי לפני כשנה, נתגלה במסגרת הסקר האלון בעל הגזע הרחב ביותר בארץ, בשולי טבעון, כך שבהחלט יכול להיות שמסתובבים פה כמה עצים ראויים שאינם כלולים ברשימה. אגב, בעמוד 44 של החוברת הנ"ל- טופס לדיווח על עץ שכזה.
פרוייקט "עצים לשימור", יופעל במשותף ע"י הארגון לגננות ונוף, משרד החקלאות והקק"ל. אם וכאשר תשונה פקודת היערות המנדטורית ויתווספו לחוק גם העצים לשימור, יהיה הרבה יותר מסובך לפגוע בעץ דוגמת השקמה מצומת חולון. על מנת לפגוע בעץ שכזה או להעתיקו, יהיה צורך הששר הממונה יגרע אותו אותו מרשימת העצים לשימור. בינתיים, טוב היה לו היו מתחילים בשילוט "עץ לשימור". אין לדעת אם שלט שכזה ליד השקמה הקשישה שראתה את הרצל עובר בדרכו מיפו למקווה ישראל, היה משפיע על האדריכל שתכנן שם את פיתוח התשתיות, אבל הניסיון מוכיח שיחסית למאמץ המושקע בדבר - שילוט בשטח הוא אחד האמצעים היעילים ביותר לשימור ושמירה. נפרדנו לשלום מהשקמה. ופנינו דרומה בדרכנו לחניון השקמים. שם אין רעש מחריד של מנועי דיזל, ואפשר ומומלץ לשבת תחת אחת השקמים - כל עוד הן שם.
החוברת:
http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/whatsNew/p0356_1.pdf
פרוייקט - שימור עצים בוגרים בישראל
http://www.gardening.org.il/articles/art_oldtrees1.html
מייל לדיווח: oldtrees@gardening.org.il
היה מזג אוויר עם שם של ישיבה (מאיר פנים), ומכיון שהיה עוד זמן עד לשקיעה, נסענו לאורך החוף של אשדוד. עצירה קצרה לצילום הקיוסק הידוע בן 4 הקומות, ועוד עצירה בים החלק והצלול שמול חוף הקשתות. להוציא את טיול הרכבת לפני שנתיים, אליו אני חוזר עתה בזכות איזור התעשייה הנ"ל, לא ראיתי את אשדוד מפנים יותר מ-15 שנה. השתנתה.
לעתים, המדור 'מגלה' כל מיני פינות חמד שלא היו על מפת הטיולים הידועים לרגל האיומים עליהן. הפעם, אין חדשות. חניון השקמים שלמרגלות הדיונה הגדולה של אשדוד הוא מקום ידוע מוכר ומבוקר, והוא קורץ בחולות הזהב שלו לבולדוזרים, ובעיקר למי שמניע אותם. אין מה להרחיב את הדיבור על העניין, באתר פארק החולות אפשר למצוא את כל המידע אודות התוכנית להקמת איזור תעשייה בפינה הזו של הפארק שהפסטיבל שלו נערך בסוף השבוע הזה: מצגות, מפות, תרשימים, טיעונים, ערכי טבע. מי שיגיע לצעדת החולות ה-11 שמתקיימת השבת, גם יימצא, מן הסתם, פעילים שיסבירו ויחתימו על עצומות.
החניון נמצא במרחק חציית שדה שיבולת שועל מתחנת הרכבת של אשדוד. הוא קסום בעונה הזו, ומלא עצי שקמה בוגרים. פיקוס השקמה, הוא קרוב של התאנה, פריו מאוד דומה לפרי התאנה ומדריכי הטיולים אוהבים לקרוא לו 'תאנה דיאט'. כשלעצמי אני מוצא בעיקר כי ריחו מטמטם. נדמה לי כי יש לו פרי כל השנה, אך עתה בולט כי השקמה חנטה פגיה. כל האיזור בו גדלים עצי השקמה הגדולים מרובד בירוק, שולחנות קק"ל, מתקני שעשועים ספורים, שאריות זבל של מטיילים, הרותם בשיא פריחתו, והדיונה הגדולה, ארגז החול הגדול במרכז הארץ. הנה הכתבה אודות המקום. מלבד העובדה שככל הנראה לכבוד הפסטיבל ישנם עלונים במקום המיועד לכך (נשבע שראיתי), וכביש גישה חדש עם כיכר, לא נשנתנה שם שום דבר מלפני שנתיים. בינתיים.
