פורסם 19/5/2006. ויש גם וידאו
קצת מעייף לטייל עם עמית מנדלסון. מילא כושר ההליכה שלו, אבל הידע. אחרי חצי שעה הוא מעמיס על המוח כל כך הרבה פרטים שנוגעים לתכנון ולאיזור - מה היה ומה יש, ומה יהיה ומי נגד מי, ואיפה עבר גבול הנחלה בין שני שבטי הבדואים שחיו פה, ומה עשה ראש העיר הנוכחי ומה הקודם ומה הבטיח מי מהם - שאתה מצטער שלא הבאת איזה ג'יגה הרחבה לזיכרון. אם בין לבין אתה גם מנסה לתפוס פרפר לרפואה, ולשאוף קצת נוף, זה לא קל.
התחלנו בקצה של העיר. רחוב יהונתן בצהלה מסתיים בשדרה עם מדשאה הצופה אל מחוץ לעיר, בין עצי הנוי רואים שדות ואת השומרון (ועמודי חשמל ואת רמת השרון). המקום מטופח וגם שפת המדרכה לא צבועה בצבעי רפורט. יופי של נקודת התחלה. מה גם שאם הייתי מגיע במסלול שעברתי מאות פעמים עד שבגרתי, זה כבר היה יותר מדי על הנשמה.
הסיפור הוא אישי, ומקומי ומחוזי. תוכנית מתאר מחוזית חדשה למחוז תל אביב מתקדמת לאטה במוסדות התכנון. אם אתם חושבים שהדבר החשוב ביותר לעתידנו שקרה השבוע היה בחדשות, זה אולי כי לא סיפרו לכם שעתה מושמעות ההתנגדויות לתוכנית. החזון של המתכננים הוא כנראה שיהיה לכווווולם רכב פרטי, ורשת כבישים מהירים תאפשר לנו להגיע בלי פקקים מהבית לעבודה ובחזרה. גאונים. אבל עניינו כאן (הפעם) אינו מפת הדרכים אלא אתרי הטבע: בתוכנית המתאר אין ולו אתר טבע עירוני אחד במחוז כולו.
מנדלסון, יחד עם נציגי אירגונים ירוקים, השמיע השבוע את התנגדותו בפני החוקרת שמונתה על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לעניין. השבוע כשאנחנו צועדים בוואדי של נווה שרת, הוא מספר על דברים שאמרה סגנית מתכננת מחוז ת"א, גב' טלי דותן, "לא יהיו שמורות טבע במחוז ת"א כי הציבור רוצה פארקים, ומי שרוצה טבע שייסע מחוץ לעיר".
כדאי לגברת הנכבדה, להציץ בתגובות פה למטה על מנת לללמוד עוד דבר או שניים על מה הציבור רוצה. הייתי מציע גם שתצטייד בכובע, בנעלי הליכה טובות, ובמים ותצא לראות את ציבור חובבי הטבע שנהנה ממנו מאוד כשהוא ככה, בלי מדשאות מלאכותיות, ובלי משחקי כדור. צאי וראי את המטיילים באיזור עמק גלילות לא רק בעונה בה פורחים שם מרבדי הנרקיסים הענקיים, את המוני בית ישראל מגיעים לראות את אירוס הארגמן פורח בגבעות הכורכר, את המבקרים בבאסה בהרצליה ובשלולית החורף בנתניה, את המטיילים עם הכלב, את הרצים בשדות להנאתם, את הצועדים שלא ביקשו ולא מבקשים שתסללי להם מסלולי הליכה מאספלט. אני לא בטוח שהבנת כראוי גם את עמדת הציבור אודות נידלון הארץ בכלל.
'נחל הפרדסים' קורא מנדלסון לוואדי, ואני, מה אכפת לי, מאמץ את השם. הנחל מתחתר בתוך אדמת החמרה וניתן לראות את השכבות הגיאולוגיות השונות בקירותיו. הקרקעית מרופדת חול, ובגדות של בליל של פליטי תרבות וצמחיית בר. אשפה גדולה לא חסרה כאן: גרוטאות, רהיטים. שלדג, בז, פרפור, אנפות ועורבים בשמיים. וגם ציפורי מים שחורות ורזות, עם מקור מעוקל, במבנה טיסה שלא היה מבייש את דן חלוץ. אנחנו הולכים עם הנחל עד למקום בו הוא הופך לשולי מגרש החנייה של אחת מחברות ההיי-טק של קריית עתידים, וחותכים לתוך הפרדס שממנו בוקעים קולות משונים. אחרי שתי דקות בפרדס, שלוש שורות מאיתנו, יושב בין שני עצים חסיד ומדבר לשמיים. בטח ברסלב מג'ונן. לפחות הפסיק לצעוק. רציתי להגיד לו שיבקש מאלוהיו שישאיר לו ולנו את 'היער', אבל לא היה לי נעים להפריע. הפרדסים פה, אגב, לא נעקרו כאן מסיבות נדלן, אלא מפאת מחלה שתקפה את ההדרים באיזור. בהמשך מצביע מנדלסון על ערימת בטון ומספר שעד לפני שנים אחדות עוד היה כאן אחד מאותם בתי פרדס עם בריכת השקייה שהיו נפוצים בשרון, ושהולכים ונעלמים אחד אחד ובאין רואה. איש כמובן לא טרח לפנות את פסולת הבניין.
גם למען הגילוי הנאות צריך להזכיר שזה מרחק הליכה מהבית בו גדלתי, על קו התפר השקוף בין שיכון הקצינים למעברה שהייתה ונשארה. לא רק אמא שלי עדיין שם, ואת מספר האנשים שאני מכיר שגרים באיזור ומחזיקים בו נכסים (ואת מידת קרבתי אליהם) ניתן רק לשער. בפעם הראשונה שעברנו את הכביש המהיר היה זה מתחתיו. הלכנו שפופים בתוך הצינור הגדול ששימש מעביר מים, ומן הצד השני היה עולם אחר. אחר כך בנו את מרכז הטניס ואת הגשר שחיבר אותו לשכונה.
הרבה מקסמו של המקום אבד בשני העשורים האחרונים. פינות החמד שהיו בלב הפרדסים: 'גבעת הגוגלות' מכוסת הקנים שנכנסנו לתוכם להשתרע על העשב הירוק, חורשת האיקליפטוס מוקפת הסברס שאת הפרי המתוק שלהם היינו באים לקטוף עוד לפני שהיה מוצר מדף כזה בסופר מרקט, והג'ומס. כל אלה טבלו בירוק של פרדסים שהציעו ריח משכר באביב וקרירות אפלולית גם בקיץ. היום משהו מאוד יבש באיזור כבר עתה, תחושת יובש שאפילו הממטרות לא יכולות לו. אולי זה היובש בגרון שלי נוכח המחשבה שכל זה לא יהיה פה. דבר אחד נותר כשהיה - ריחם של מי הביוב המטוהרים המשמשים להשקייה. מאות אלפי אנשים מכירים את המרחב הפתוח הזה, שנמצא משמאל לדרך כשנוסעים ממורשה לכפר הירוק, ומימין לה כשנוסעים ממורשה לגהה. אנחנו מטפסים לאורך שדות החמרה החרושים אל נקודת הגובה ממנה ניתן להשקיף על כל הסביבה. מגדלי גוש דן, פתח תקווה, ראש העין ומגדל צדק, כפר קאסם וכפר ברא, אלפי מנשה ואריאל. מכאן השומרון תמיד נראה יפה.
אביב משוגע היה לנו השנה והתורמוס צר העלים עדיין פורח. התכנון, למען הסר ספק, הוא לעשות כאן שטח "ירוק". רצועת הנופש קוראים לזה, פארק מטרופוליני. מלבד מתקני הנופש הפעיל, בטח יכסו את השטח במדשאות זוללות מים, מחלקת הגינון העירוני תדאג לתקוע כמה עצים אוסטרליים שקבלן הגינון הוציא בדיל ממש ממש טוב, שיהיה צל, וגם לעדור מדי פעם את הערוגות, בשביל הסדר הטוב. פרחי הבר שפורחים פה כעת יטופלו באמצעות קוטלי עשבים המיועדים ל'רחבי עלים'.
מישהו הצליח לשכנע את מוסדות התכנון שאין דרך לעשות את זה ללא הקמת - שימו לב - 5,700 יחידות דיור, ממש בצמוד לצהלה. לפעמים נדמה לי שהם משאירים פארקים בתכנון, רק על מנת להעלות את ערך הדירות שצופות לפארק. מוניציפלית, אגב, השטח שייך לרמת השרון, וזו כנראה דרכו של ראש העיר שלה לאכול את המקל בשני קצותיו. ארנונה תהיה מהשכונה, אבל פיזית היא תהיה 'שם', מנותקת וצמודה תל אביב. והוא הרי הבטיח לפני הבחירות לשמור על מושבה קטנה.
אני רוצה להקדיש פסקה אחת לקישורים. קודם כל קישור לתמונת שרוכנית החוף הפורחת, המין הנדיר שגדל כאן (צילום ד"ר עוז גולן, מברוק על התואר). חוצמזה הנה קישור למצגת טובה של מפלגת הירוקים בנושא, ואחד למסמך ההתנגדות של מנדלסון (חוברת שלמה, למעמיקים), ועוד אחד למצגת אתרי טבע בתל אביב שלו שכבר דובר בה בכתבה על הצבעונים בגני תקווה. שהוא החשוב ביותר למי שגם רוצה להזיז את הישבן מהכיסא, וללכת לראות את אתרי הטבע והארכיאולוגיה שעוד נותרו במחוז תל אביב. קחו לכם אחר צהריים חיובי, עלו על אוטובוס או אופניים, ולכו לראות. מלשבת ולראות אותי משתעשע בוואדי מול מצלמת הוידאו, לא יצמח שינוי. עבור מי שחייבים הדרכה, מתקיים בסוף השבוע הבא (לכבוד איזה דיון משפטי שכרוכים בו כמה מהשמות הגדולים של עולם הממון הישראלי) סיור והפנינג טבע בביצת הרצליה, הבאסה - אחד מהאתרים הנ"ל. אם מעניין אתכם באופן כללי, יש התייחסות לנושא הטבע העירוני גם באתר המשרד לאיכות הסביבה. הנה פה. אול כדאי לשלוח אותו לסגנית מתכננת המחוז.
כשאנחנו מגיעים לגבעת השקמים, גבעת החמרה האחרונה שנותרה בתל אביב, אור שקיעה צובע את הכל אדום. התרגשותם של ילדי צהלה, לקראת מדורת ל"ג בעומר הולכת וגוברת, עוד ועוד אבות מגיעים עם עצים על גג הכבישטח שלהם, והשמחה בעיצומה. מלא קחוונים (או קחווניות), כמו חרציות רק בלבן, ועכנאי ושום קטן. מנדלסון מאוד מבסוט למצוא סוף-סוף את שרוכנית החוף שעל מציאתה דיווח עוז גולן בקהילת מדע וטבע של ynet. צמח ממש ממש (ממש) נדיר בארץ, עשב שמעניין קומץ בוטנאים כמאמר הקלישאה. פרחיו כבר סגורים בשעה זו. "אם נצליח לשמר את הגבעה", אומר מנדלסון (ודעו לכם שנצליח), "יצטרכו להוריד מפה את העצים". מישהו נטע איקליפטוסים צעירים בגבעה הפורחת. עזבו אותכם ממיתוסים, לא מפריחים את השממה אלא משמימים את הפריחה. שימו לב מה קורה מתחת לכל העצים האלה בעיר - עצים וחול, לא ציץ ולא פרח. שממה.
עוד דבר שכדאי לדעת על החורשות העירוניות הללו הוא שזה אחד הבלופים היותר גדולים של העיריות: שטחים רבים שניטעות (שיהיה יפה בינתיים) מיועדים בעצם בתוכניות המתאר לבנייה, ורק שותלים עצים זמנית. חורש צעיר וזמני שכזה יש גם בצמוד לשלוש השקמים הזקנות ששרדו ליד שכונת המשתלה. היום הן גדלות בתוך בור מוקף אדמה שנראה מוצף בחורף. על האמצעית מבינהן תלויות ארבע סנדות כפותות שמשאיורת מקום לתקווה. לא זו בלבד שילדי האיזור עוד מגיעים לפה ללמוד דבר או שניים על מחנאות, הם אפילו מכבדים את העץ מספיק על מנת להשאירו שם אפילו בערב לגבעומר. אנחנו בורחים למדורות שלנו.
יכולתי להיזכר בשדיים שפגשתי לראשונה שם בין קני-הסוף אי אז, ואני דווקא חושב על הפרפרים. אני רואה אותם יותר ויותר בשנה האחרונה. מבחין שוב במגוון, בשוני בינהם, לא מסתפק ברמה של פעוט שלומד לומר פאו-פאו. לא מעט פרפרים פגשנו בשביל אחר צהריים אחד, לי התלבש על העדשה אחד משלושה מיני הכחלילים שפגשנו. בעיר כבר לא רואים אותם, ואם זוכים לראות פרפרים הם אחרים. כאן לפני יותר מעשרים שנה רדפתי לראשונה אחרי היפים הללו עם רשת פרפרים שתפרתי מוילון ישן (למי היה אז כסף לשטויות). הפרדסים הלכו, והנוף השתנה ללא הכר, אבל הפרפרים עוד כאן. יבוא הדשא של הפארק, יבואו איזורי המגורים, ולילדים שיגורו במגדלים היקרים כבר לא יהיו פרפרים. נו, בטח יעשו להם פרפרייה.
לינקים:
נוסח ההתנגדות של עמית מנדלסון
http://www.inature.info/rama/tamam5_appeal.pdf
מצגת מפלגת הירוקים לקראת השימוע
http://www.green-party.co.il/news/docs/MAchoz_TA_shimo.pps
מצגת טבע עירוני במחוז תל אביב:
http://www.inature.info/rama/urban_nature.files/frame.htm
מהו טבע עירוני, אתר המשרד לאיכ"ס
http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=teva_city&enZone=teva_city
