העונה בפתח. עד למסיק הזיתים לשמן יש עוד חודש חודשיים: האגדה מספרת כי על פי המסורת הערבית יושבים זקני הכפר וקובעים את מועד מסיק הזיתים על פי פריחת החצב ועל פי שעות עליית הירח ומילואו. יש הממתינים לגשם הראשון ויש כאלו שלא, ובכל אופן, הסימן הוא כאשר כאשר מחצית מהזיתים על העץ השחירו. אכן כן, כל הזיתים שחורים, הירוקים הם פשוט כאלו שנקטפו בטרם השחירו. עוד לפני המסיק לשמן ניתן למסוק ניתן למסוק זיתים ירוקים לכבישה: בשטחי בעל בלתי מושקים אפשר להתחיל במלאכה בתחילת אוקטובר, וזיתים מושקים דוגמת אלו שעומדים במדשאות עירוניות למיניהן, אפשר להתחיל לקטוף עוד קודם. שזה ממש עכשיו.
אלפי עצי זית גדלים בשטחי הערים, לכל עיר את האופי שלה, את מחלקה הגינון שלה, והתייחסות משלה לעניין. יש ערים בהן אסור ככלל לקטוף את הזיתים מן העצים, באחרות מברכת העירייה על כך שיש מי שאוסף את מה שעתיד להפוך למקור בלתי נדלה של לכלוך. דבר אחד ברור - זיתי העיר שונים בתכלית מזיתי הכפר. "זה עץ נוי לכל דבר", מסביר מנהל אגף שיפור פני העיר (שפ"ע) בעיריית בית שמש, שאול פוקס, שמעריך ("בהערכה גסה") כי בעיר יש כמאה עצי זית, רובם ותיקים מאוד. "אנחנו לא נוגעים בזיתים", הוא מסביר, "זה עץ שהוא קיים. לא משקים אותו, והגשם מוציא פירות. לא מדשנים ולא מרססים. רק גוזמים בצורה עגולה, שיהיה יפה". כמו בכל ערי הארץ עיריית בית שמש לא מוסקת את הפרי. שלא כמו בכל המקומות, מאפשרים לתושבים לעשות זאת. "אם התושבים קוטפים אנחנו לא מפריעים להם. על פי שאני רואה שהעצים ריקים, אני מבין שתושבים קוטפים".
"היה בזמנו רעיון לתת למישהו לטפל בעצים ובפרי", מספר אגרונום מחלקת שפ"ע בתל אביב, חיים גבריאל. הרבה זיתים יש בתל אביב "לא ספרנו אותם. אני מניח שמאות, אולי אלפים בודדים". זה לא יצא לפועל בגלל שמדובר בעצים מזנים שונים, ולא נהוג לעשות שמן מעורב. סיבות נוספות היו הקרבה לכביש והחשש מהפיח שעל הפרי, ואולי גם ממתכות כבדות, וכן הריסוסים. "אנחנו מגדלים בגישה גננית - לא חקלאית. שם מרססים, ואנחנו לא, בכדי לא לחשוף את הציבור לחומרי הדברה", אומר גבריאל, "אנחנו גם מעצבים אותם בהתאם, מבחינה ארכיטקטונית, דואגים שיהיו גבוהים יחסית. כדי שלעוברים יהיה גם צל וגם מרחב פתוח".
הרשויות אינן עושות דבר נגד מזיקים. היתרון הוא שהעצים הם ללא ריסוס, והחיסרון הוא שלעתים הפרי נגוע. הבעייה עם הזיתים בשצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים), היא שבגלל ההשקייה הזיתים נתקפים בזבוב הזית, מסביר סוהיל זיידאן, מומחה לזיתים האחראי על המטעים בקק"ל. בדומה לזבוב הים התיכון, מטיל זבוב הזית ביצים בפרי, שם ייבקעו הזחלים. לכן, אם קוטפים זיתים עירוניים צריך להקפיד שהפרי אינו עקוץ. מלבד הגועל הכללי וענייני כשרות, אומרים כי זיתים נגועים הם ממש לא טעימים. זיידאן גם מספק טיפ חשוב: הזחל שבזית אוכל את בשר הפרי (הצפה), מגיע לעוקץ של הפרי - ואז הפרי נושר. לכן סביר שעץ שיש לידו נשורת של פרי יהיה נגוע. "פעם היו מרססים וזהו", מספר זיידאן, "אך כיום ניתן לטפל בנושא במלכודות אורגניות וביולוגיות". אחד המקומות ממש מתחנן למלכודות כאלה הן שדרות בן גוריון, שלאורכן המוני עצי זית עמוסי פרי נגוע. בפארק הירקון (מעל 100 עצים) דווקא יש מלכודות כאלה, ומותר לקטוף. יש זנים רגישים יותר ורגישים פחות לזבוב, אך אפילו הזן הסורי, שאינו רגיש למזיק, הופך רגיש כאשר משקים אותו (בכלל, פרי גדול ועסיסי רגיש יותר). לכן שווה לחפש עץ שלא עומד בדשא או בינות לפרחים שמקבלים מים, הסיכוי שיהיה נגוע נמוך יותר.
אחת הערים בהן עושים כבוד לזית היא חיפה. הממונה על הגינון בעיר, סוהיל עבאס, מספר כי בעיר הרבה מאוד זיתים. "גם בחורשות ובגנים ציבוריים וגם בשדרות ובכיכרות". לדבריו, מדובר במאות רבות של עצים, רבים מהם עצים צעירים, 'רק' בני עשרות שנים. "אנחנו נותים להם יחס מיוחד כעצי זית, כי זה עץ מבורך" אומר עבאס, ומזכיר כי השנה יש יבול טוב לזיתים. עבאס מספר כי רוב העצים בחיפה הם מזן סורי המתאים לשמן. הייתה מחשבה לעשות מסיק לתלמידים, אך בסוף הוחלט להוציא את המסיק החוצה במכרז, כפי שעשה עם עצי הזית בבסיסים כקצין מקרקעין. "לא חבל? זה משאב שמתבזבז. הנה רק השבוע גזמתי כמה עצים בככר פייסל. בא אלי האחראי על הגיזום, והראה לי את הפרי על הענפים הגזומים. חבל". בחיפה ממשיכים לטעת זיתים, כשהפיתוח הוא על פי נורמה של נוי. "הלוואי ויכולתי לשים כמה שיותר עצים כאלה. רק היום שמנו בככר ששת הימים כמה זיתים, ובכניסה לחיפה שמנו עכשיו 40 עצים. רובם נקלטו וזה יהיה מאוד יפה שהם יהיו גדולים". ובאשר למסיק עצמי של התושבים? "לי בתור אזרח, זה נראה יפה מאוד, אני לא חושב שמישהו בא, והתנגדו שייקטוף". עם זאת הוא מבקש לא לפגוע בעצים, ולא לחבוט בהם, אלא רק לחלוב.
אכן, לחלוב. אף כי קיימות שיטות מסיק מכניות, כגון מנערות גזע, מנערות זרועות וענפים ומסרקים למיניהם, מסיק הזיתים בארץ נעשה ידנית על-פי רוב. המסיק הידני בחליבה, העברת הענף בטבעת שיוצרות האגודל והאצבע המורה, אינו פוגע בזיתים או בעץ. לעומתו, הנקיפה, חביטת הזיתים במקלות אל היריעה המונחת על הארץ, פוגעת בפרי וגם בעץ, ומשמשת במסיק לשמן בלבד.
כאמור, כל רשות והכללים שלה. עיריית באר-שבע, למשל, מאפשרת לתושבים להוריד את פירותיהם של 600 העצים פזורים ברחבי העיר, וכך גם בחולון (150-200 עצים) "אין ריסוסים מיוחדים ולכן אין בעייה לקטוף את הזיתים הללו", אומר מנהל אגף גנים ונוף בעיר, רפי פינטו, שמסביר שבגלל התכונות האלרגניות של הזית נוטעים אותו במרחק של לא פחות מ-30 מטר מתושבים "אנחנו לא היסטריים לגבי העץ הזה". בעיריית פתח תקווה (200-300 עצים), מבקשים לתאם את זה איתם "אם מישהו רוצה לבוא ולקטוף זיתים, נשמח, כדי שיהיה לנו פחות לכלוך ברחובות", אומר מנהל אגף גנים ונוף ישראל דרורי. "בגדול אנחנו לא מרססים עצים בכלל, בכדי לא להיכנס עם התושבים לבעיות של מחלות מחומרים כימיים וכאלה דברים. אין בעייה שיבואו וייקטפו כמה זיתים. אני לא אשלח אותם למקום עם תנועה, אלא לגנים". כך גם בבת ים (200 עצים), אם כי שם, מציינת סמנכלית קהילה בעירייה, סיגל פרץ, כי אין הרבה פרי מכיוון שהעצים צעירים. בתל אביב, בכלל לא עוסקים בכל נושא הפרי. "אין שום התנגדות", אומר גבריאל", היה רצוי שיעשו את זה בתיאום איתנו, וכמובן בלי לפגוע בעץ, ובלי לתלוש ענפים. צריכים גם לקחת בחשבון את נושא הזיהום"
עיר שמתגאה בזיתים רבים היא ראשון לציון, בה נטועים קרוב לאלף עצי זית. רק בחודשיים האחרונים ניטעו בה 200 עצים. ליד גן התותח שבכניסה הדרומית לעיר עצי זית בעלי ייחוס היסטורי מקומי שהועברו לשם מהכרם של משפחת סולימן, מראשונות המושבה. לדברי מנהל אגף גינון ושיקום פארקים בעירייה, ציון זריני, הרשות איננה משתמשת בפרי, אלא נותנת לו להבשיל וליפול. "אסור לנו למכור או לייצר", הוא אומר. הרעיון להעביר את הזיתים לחברה עירונית שתמכור את הפירות, נפסל לפני שנים אחדות משהתברר כי הדבר מצריך טיפול חקלאי. בינתיים - למרות שהעיריה אוסרת על קטיף עצמי בשל חשש מפגיעה בתושבים (הדברת העצים, הסכנה שבקטיף באי תנועה וכו') - התושבים קוטפים.
יש עיריות נוספות שאוסרות על תושביהן למסוק את העצים. ברמת-גן (500-600 עצים) הטילה העירייה איסור מוחלט על קטיף, מחשש שהדבר יזיק לעצים. ובירושלים, אמנם החלה העירייה לטעת זיתים במעגלי תנועה אך היחס אל פירותיהם הוא כאל מפגע. יש משהו סמלי ועצוב בבכך שבבירת ישראל מוצאים עת עצמם כמה טונות של יצהר על המדרכות.
++++++++++++++++++++++++++++++
כדי להפיק קילו שמן צריך, בהערכה גסה, כחמישה ק"ג זיתים. אחוז השמן בזית מושפע מזן הזית, ממועד המסיק וממשטר ההשקיה. זיתים שהושקו יותר יכילו יותר מים ואחוז שמן נמוך יותר, (עד 10%). מזית ירוק יופק שמן בגוון ירוק וככל שהזית משחיר הופך השמן לצהוב יותר. לעניין זה גם השפעה על הטעם, טעמו של השמן הירוק אגרסיבי יותר, יותר מריר ויותר חריף.
מי שלוקח את זיתיו לבית הבד, חשוב שיקפיד כי הזית יאוחסן במקום מאוורר וכי לא יעבור זמן רב מהורדת הפרי מהעץ. שמן מזית שעמד שלושה ימים יהיה באיכות נמוכה.
המנהג הוא שבתי הבד אוצרים את השמן עבור עמלה של 10 אחוזים מכמות השמן שמופקת מהזיתים שמביא בעל העץ. כיום יש מי שגובים את מחיר אצירת השמן במטבע עובר לסוחר.
אם מסקתם זיתים בחצר הבית, מעץ שעומד בגן הציבורי בשדרת העיר או ביער קק"ל לשמן, תיאלצו לגלות כי לא כל כמות של זיתים מספקת, וכי בבתי הבד המסחריים ישנה כמות מינימום של 200-300 קילו זיתים, ישנם בתי בד גדולים שלא לא מקבלים פחות מחצי טון זיתים - תנובה של 25-10 עצים.
http://www.olea.co.il/index.php
.
